היום עתרנו לבגץ וביקשנו שיחייב את השרה להגנת הסביבה להפעיל את הסמכויות שלה כדי לאסור על השימוש במלכודות דבק על ידי הציבור הרחב, ולהסדיר את השימוש בהן על ידי מדבירים מורשים.
מספר הצעות חוק שביקשו לאסור על השימוש במלכודות דבק הוגשו לאורך השנים, כולל בכנסת הנוכחית, אבל לא קודמו לאור אי הסכמות של משרדי הממשלה הרלוונטיים.
מלכודות דבק הן מהשיטות האכזריות ביותר בתחום הדברת בעלי חיים. המאבק הנואש של בעל החיים להיחלץ מהמלכודת גורם להם לפציעות ושברים. בעלי חיים רבים מכרסמים את איבריהם כדי להשתחרר.
אם אין בודקים את המלכודות בתדירות גבוהה וממיתים את בעל החיים בשיטה מהירה, התופת יכולה להימשך למעלה מיממה עד שהמוות גואל אותו מייסוריו. לכידה במלכודות דבק אינה מבחינה בין בעלי חיים – לטאות, ציפורים וחתלתולים יכולים גם הם להילכד במלכודות הדבק ולמצוא את מותם בייסורים ממושכים.
בשל אכזריותן הרבה של מלכודות הדבק, מספר מדינות, בהן אנגליה, איסלנד, אירלנד, פינלנד ושתי מדינות באוסטרליה, אסרו או הגבילו את השימוש במלכודות דבק. בישראל, ניסיונות לחוקק חוק שיאסור על השימוש במלכודות החלו כבר בשנת 2011. הצעות דומות הוגשו בשנים 2013, 2015 ו-2022. בשנת 2023, מוזגו הצעות החוק של חברת הכנסת יסמין פרידמן וחברי כנסת נוספים ושל חברת הכנסת קטרין קטי שטרית. הצעת החוק המאוחדת עברה בקריאה טרומית, ועברה להכנה לקריאה ראשונה בוועדת החינוך של הכנסת.
תחילה, נוסח ההצעה כלל איסור גורף על השימוש במלכודות דבק (וכן מלכודות רגל), ללא חריגים. אלא שכבר בדיון הראשון בוועדת החינוך של הכנסת, בהכנה לקריאה ראשונה, היה ברור שללא החרגה של מדבירים (וכן של עובדי רשות הטבע והגנים ווטרינרים עירונים, שככלל לא עושים שימוש במלכודות מסוג זה) הצעת החוק לא תוכל להתקדם, לאור התנגדות נחרצת של אגף מזיקים במשרד להגנת הסביבה. לאחר מספר דיונים בוועדת החינוך, הצעת החוק הועברה למליאת הכנסת ועברה בקריאה ראשונה.
לאור אי הסכמות בין המשרד להגנת הסביבה למשרד החקלאות ביחס לאחריות על ביצוע החוק, לאחר הקריאה הראשונה התקיימו ישיבות עם אנשי המקצוע במשרדים בניסיון להגיע לפתרון. לאחר שנראה שהגיעו להסכמות נקבע דיון להכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, אך משרד החקלאות לא מסכים לתיקון החקיקה שהוא, לכאורה, תמך בו.
בשנת 2016 נחקק החוק להסדרת הדברה תברואית. החוק מעניק סמכויות לשרה להגנת הסביבה, ביניהן קביעת תכשירי הדברה ו'אמצעי טיפול' שהשימוש בהם מותר למדבירים מורשים בלבד. החוק מחייב את השרה להתקין, תוך שלוש שנים (שחלפו זה מכבר), תקנות שיעסקו בין היתר ב'הוראות לעניין בחירת האמצעים שפגיעתם בסביבה, בבעלי חיים או בבריאות הציבור פחותה'.
בשנת 2017, עתרה עמותת 'קירות שקופים' לבג"ץ וביקשו שיחייב את השר להגנת הסביבה דאז לאסור על ייבוא, ייצור, הפצה, מכירה ושימוש במלכודות דבק, תוך הפניה להגדרת "תכשיר הדברה רשום".
באותו עניין, דחה בית המשפט את העתירה וקבע כי מלכודות דבק אינן עונות להגדרת 'תכשיר הדברה'. לצד זאת, בית המשפט ציין כי החוק קובע מסגרת לאסדרת שימוש באמצעי טיפול מסוימים, מסגרת שיכולה להתאים למלכודות דבק.
בעתירה שהגשנו לבג"ץ, ביקשנו ממנו לחייב את השרה לקבוע מלכודות דבק כאמצעי טיפול שהשימוש בו מותר למדבירים מורשים בלבד, וכן לקיים את חובתה בחוק ולהתקין תקנות לעניין בחירת אמצעי הדברה פחות פוגעניים כלפי בעלי חיים, וכן ביחס לשימוש בהן.
נכון, השימוש במלכודות דבק הוא אכזרי גם כשנעשה על ידי מדבירים מורשים. החוק הקיים לא מאפשר איסור מוחלט על השימוש בהן. כמו כן, התקנת תקנות מחייבות כלפי מדבירים ביחס לאופן השימוש במלכודות עשויה לצמצם את הפגיעה. מדבירים נמצאים תחת הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה, ועשויים להיענש אם יעשו שימוש לא ראוי במלכודת. כך או כך, מובן שגם אם לא ניתן לאסור על השימוש בהן באופן מוחלט, יש להגביל את השימוש במלכודות דבק בצורה משמעותית.
