בכאב גדול, אנחנו נפרדים היום מאהוב מקסים, שחיכה 10 שנים בכלוב, שמישהו יעניק לו חיים אחרים. אבל בשבועות האחרונים, ספידי האהוב שלנו התחיל לצלוע, הלך ונחלש והיום, כבר לא היה מסוגל לעמוד על רגליו והגוף קרס.
ספידי מת בגיל 12 אחרי שאת רב חייו העביר בין סורגים. הוא הגיע אלינו אחרי שהיה קשור בחצר של איזה בית ומאז, האמון שלו בבני אדם התערער. העובדה שאלפי אנשים עברו ליד הכלוב שלו ואף אחד לא נעצר להכיר אותו, לא תרמה, למה שכבר ידע, על בני האדם.
כמה שהיית חכם ספידי. חכם וצודק. לצערי, בחיים המעוותים האלה, מי שחכם וצודק ולא יודע להתחנף/לרצות/לשחק את המשחק שמצפים ממנו..משלם מחיר כבד.
אז נבחת במלוא הגרון על העוברים והשבים והתמלאת בכישכושים ואהבה, כשפגשת את הצוות שאהב אותך כל כך. גם כשהזדקנת, נשארת גור. נאמן לשם שלך, מלא באנרגיה ושמחת חיים, בכל יציאה מהכלוב לטיול.
כמו רב הכלבים הגדולים שמאמצים לא רוצים לאמץ כי חושבים שהבית שלהם קטן מדי, בסוף העברת את החיים בכלוב ואני אשתדל לזכור דווקא את רגעי האושר שלך, כשיצאת לטיולים בשדות, שכלב הרוח שהסתתר איפשהו בך, היה פורח ובמקביל צובט בלב נורא.
הקיץ רק התחיל ולמרות פרויקט #אומנהלחיים כבר נפרדנו מטייגר מצ'ייס ועכשיו ממך והלב כבד ולא יכול להכיל עוד כאב בקיץ הארור הזה.
אם הייתי מאמינה הייתי כותבת שהלוואי שהנפש שלך רצה משוחררת סוף סוף. אבל המועקה מבהירה לי שזה פשוט הסוף, של כלב שחלם לעוף וחי, כל חייו, עם כנפיים קצוצות.
אוהבים מלא ספידון.
