קבלנו היום מתנה.
עשרות אנשים שב-7 באוקטובר, הלב שלהם התנפץ לרסיסים, הגיעו אלינו היום ומלאו את בית המחסה שלנו בכל כך הרבה אהבה. אנשי ניר עוז היקרים, החברים של סשה, שמחכים שישתחרר מהשבי, למעלה מ-3 חודשים, חיבקו, פינקו, מצאו נחמה בין זנבות, עמוק בתוך הפרוות, והלב, למרות הפצעים, מילא את המקום באהבה.
ציינו היום את יום הולדתו של ויטלי, שנרצח בשביעי באוקטובר וכשלנה, אשתו, מספרת על איך היה דואג לחתולים שלהם וכמה היה קשור ללילה, הכלבה שלהם, העיניים שלה ושלנו מתמלאות דמעות. כי ברור לכולנו שהחמאס רצח מלאך.
היא אישה נדירה לנה. היא חזרה מהשבי ויום אחרי כבר מהרה לנסוע לניר עוז ולהאכיל את החתולים, לטפל באלו שחולים.
היא עוד לא הספיקה להתאבל על רצח בעלה והיא נאלצת להתראיין ולענות על אותן שאלות שוב ושוב, כי אין לה ברירה והיא צריכה להילחם (איזה עולם מעוות) להחזיר את סשה, הבן היחיד שלה. ובתוך הסערה שמשתוללת בחוץ והסערות שמתחוללות בלב, היא עוד זוכרת להגיד לכם: "תבואו לאמץ". נדירה.
