המומים וכואבים, אנחנו נפרדים היום מגמד אחד קטן, מתוק במיוחד, לוקאס שלנו, שהשאיר אחריו כאב גדול נורא.
לוקאס ננטש מבית בדיוק לפני שנה, בגיל 12. מי שנטשה אותו אמרה שהוא לא מסתדר עם הכלבה בבית ולכן בלילה, היא נאלצת לסגור אותו בחדר נפרד, הוא נובח, זה מפריע לשכנים ולוקאס בגיל 12 מוצא עצמו שבור, גמור, בין סורגים.
קשה היה להתחבר לקטנצ'יק הזה בהתחלה. הוא חשד בכל מי שהתקרב אליו. היה ברור שהחיים שלו לא היו קלים וכל יד שניגשה אליו, כנראה חשש שתרביץ. אבל הימים עברו, הוא הבין שהוא מוקף באנשים שרוצים בטובתו, הוא נפתח, אנחנו התאהבנו, כל כך רצינו להוציא אותו מכאן ולהעניק לו תיקון ללב.
עשרות פוסטים שלו עלו כאן. אבל מאמצים, בשנה האחרונה בקושי הגיעו אלינו, בטח שלא בשביל כלבים מבוגרים.
בחורף האחרון, העלנו כאן סרטון שלו רועד מקור. התחננו שתגיעו לאמץ אותו.
כלבייה, עם חימום ושמיכות, היא לא מקום לכלב שחי כל חייו בבית. כלבייה היא לא מקום בשביל כלבים מבוגרים.
ולוקאס חלה בדלקת ראות ומאז התקשה לחזור לעצמו.
הוא יצא וחזר מבית החולים שוב ושוב. היום הגוף אמר די והקטן האהוב שלנו מת בבית החולים.
הרבה כלבים מתו אצלנו בכלוב בשנה האחרונה ואין דבר יותר כואב ממות של כלב שלא זכה לתיקון בבית.
המוות של לוקאס, אולי בגלל שהיה כלב קטן, כמו שכולם כל הזמן מחפשים, הכה בנו, כי באמת באיזשהו מקום חשבנו שאולי בזכות זה שהוא קטן, הוא כן יצליח לצאת מכאן.
כבר מתגעגעים קטנצ'יק מצחיק ואהוב. השארת לנו בלב חור גדול
