בשנת 2017 חוקקה הכנסת סעיף בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים שמקצה ארבעה וחצי מיליון ₪ לצמצום התרבות של כלבים משוטטים.
מהו צמצום התרבות? חברי הכנסת דיברו על העניין הזה לא מעט, ומהפרוטוקולים היה ברור למה הכוונה – עיקור וסירוס. במטרה למנוע את הזרם האינסופי של כלבים – צריך להפסיק את ההתרבות הבלתי פוסקת של כלבים בארץ. בשביל להפסיק את הסבל וההרג המיותר של הכלבים, ואת הצורך האינסופי במציאת בתים מאמצים, צריך לפתור את הבעיה מהמקור שלה, באמצעות עיקור וסירוס.
עוד משנת 2018 משרד החקלאות מנסה למצוא דרכים מסביב לתכלית הזאת של הסעיף: בהתחלה התקציב לא יצא בכלל, ולאחר מכן שימש לשלל פעילויות שאינן קשורות לתכלית לשמה נועד –צמצום התרבות: ימי אימוץ (והשנה "ימי אימוץ דיגיטליים"), בונוסים לרשויות על מסירה לאימוץ, הכשרת כלבנים ומחקר על אוכלוסיית הכלבים הרשומים (ולא, להבדיל, המשוטטים).
היום היינו בדיון בבג"ץ בנושא ההקצאה שנעשית בניגוד ללשון ומהות הסעיף שמקצה את התקציב. לצערנו, בית המשפט לא הקשיב לעומק לטענותינו, והשתכנע שניצול התקציב לעידוד אימוצים ניצול מותר של התקציב. למרות שהסעיף נועד לצמצם את ההתרבות ולהפסיק את המרדף האין סופי אחר אימוצים, משרד החקלאות יהיה רשאי להמשיך להקצות את התקציב לפעולות שלא ברור אם הן מועילות למטרות אלה בכלל. זאת תוצאה מצערת, בעיקר בגלל שהיא לא תפתור את הבעיה, בדיוק כמו שחברי הכנסת שחוקקו את החוק הבינו.
חשוב לשים לב: בית המשפט החליט שההקצאה מותרת, אבל לא קבע שהיא יעילה או חכמה. אנחנו מצפים שמשרד החקלאות ינסה, לפחות קצת יותר, למצוא פתרונות לבעיה, במקום לעסוק בכיבוי שריפות מתמיד.
זה לא הסוף מבחינתנו! אנחנו נמשיך להילחם בכל הכלים כדי שהמדינה תפעל למציאת פתרונות שיעצרו את ההתרבות הבלתי מבוקרת, ולא תמשיך בהתעקשות על אותם אמצעים שהוכיחו את עצמם כלא יעילים.
גם לכלבים יש זכויות!
הצטרפו אלינו, חתמו כאן והפעילו לחץ
