כמה כלבים ימותו עד שהצבא יתייחס אליהם?

 לכבוד
הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ 
הנידון: כמה כלבים ימותו עד שהצבא יתייחס אליהם?

אדוני הרמטכ"ל,
בפעם הבאה שאתה רואה כלב הולך עם בעליו ברחוב, כלב שבע, בריא, שמח, מסופר ומסורק שמכשכש בזנב, תחשוב על שני הכלבים האלה שמצולמים בתמונה. שני כלבים שלרוע מזלם נולדו בבסיס צאלים שבנגב, נידונו לחיים של רעב, צמא והתעללות ולבסוף גם פציעות קשות ומוות בגסיסה איטית ובייסורים.
ביום שלישי 5.11.2013 בבוקר דיווחה למוקד של עמותת תנו לחיות לחיות חיילת מבסיס צאלים כי שני כלבים מדממים שוכבים על הרצפה בבסיס במצב קשה. התברר כי הכלבים הפצועים שכבו כך שעות רבות, כאשר איש לא מגיש להם עזרה, ולדברי החיילת, חיילים וקצינים בבסיס עוברים לידם, מתעלמים מקיומם ואפילו לא מביטים בהם. העמותה פנתה בבקשה לחילוץ בהול למשרד להגנת הסביבה ונאמר לנו כי וטרינר צה"לי בדרכו למקום. עד שעות הצהריים לא הגיע וטרינר או כל עזרה אחרת והעמותה נאלצה לפנות לעזרת מתנדבים שיסיעו את הכלבים לקבלת טיפול רפואי במרפאת תנו לחיות לחיות. לצערנו, אחד מהכלבים היה פצוע אנוש ומת בטרם הגיע החילוץ למקום.
מבחינתנו כלו כל הקיצין. מה עוד צריך לקרות כדי שהצבא יבין שצריך להקצות תקציב למען עיקורים וסירוסים בבסיסים? כמה כלבים עוד ייפצעו, ידממו, יגססו וימותו? כמה כלבות ימליטו בתנאי והזנחה? כמה גורים יגוועו ברעב? איזה דור של חיילים גדל בצבא שלנו – חיילים שרואים בעל חיים פצוע, חסר אונים, שוכב ומדמם, מחכה למותו, ועוברים וממשיכים הלאה בדרך לחדר האוכל?
אני דורשת לקיים פגישה דחופה עם נציגי הצבא ולהגיע לפתרון דחוף אחת ולתמיד. הסבל הזה לא יכול להימשך! 
בברכה,

אתי אלטמן