13/05/2013

תגיות:
,,,,,,,

 לפני כשבועיים, יצאו עדן ואלעד לבלות ביחד עם גליה חברתם. בזמן שהם צוחקים ונהנים, הם רואים אדם עומד במרפסת ביתו וזורק אמא חתולה ואת הגורה שלה. האמא נעמדת על הרגליים ובורחת מהמקום. הגורה, ראשה ניתח בריצפת הבטן הקשה והיא מאבדת את ההכרה.
השלושה רצים אל הגורה האומללה ובטוחים כי היא מתה. אלה שכעבור מספר דקות היא מתעוררת. מבלי לחשוב פעמיים, הם מחפשים וטרינר פתוח שיטפל בה. הגורה מגיעה למרפאה ומקבלת טיפול בזמן- וחייה ניצלים. עדן ואלעד לא זכו בלוטו ולא נולדו להורים עשירים. אבל את כל הטיפולים שהגורה צריכה, הם ממנים מבלי לחשוב פעמיים. כי אי אפשר אחרת. איך אפשר להתעלם מגורה גוססת.
במקביל, גליה יודעת שהמקרה הזה יחזור על עצמו אם אותו אדם לא יבוא על עונשו. היא מגישה תלונה במשטרה. השופט משחרר את אותו נבל הביתה, עוד באותו היום ותוך כמה ימים גם נסגר תיק החקירה "מחוסר ראיות". זה שחבורה שלמה ראתה את המקרה הנורא, לא משכנע את המשטרה….
הגורונת מתחזקת ועדן ואלעד יודעים שאין מצב שהיא חוזרת לרחוב. הם מחפשים לה בית וז’ק מקבל אותה לביתו הזרועות פתוחות. לא מעניין אותו אם היא תצלע או תהיה עיוורת מהחבלה בראש- הוא רוצה לתת לגורה הזאת לחיות.
והגורונת, שקיבלה ביינתים את השם איימי, יוצאת מהמרפאה בריאה ושלמה זוכה באהבתו וביתו של ז’ק.
מה שעצוב בכל הסיפור הזה, שהצלת החיים המופלאה הזו, היא לצערנו יוצאת דפן במדינה שאנו חיים. מדי יום עשרות בעלי חיים מסביבנו עוברים התעללות, נפצעים, נדרסים ובני האדם ממשיכים בסדר היום שלהם כאלו לא ראו. לא שמעו. במקרה הפחות נורא, פונים לעמותות שקורסות מהעומס. כי אף אחד לא רוצה לקחת אחראיות על בעל חיים שהוא "לא שלו". כולם נורא עסוקים, לכולם יש מספיק צרות מי צריך עוד כאב ראש של בעל חיים נטוש/פצוע על הראש…
וזה מה שמדהים בסיפור הזה. סיפור שלם של חבורה אחת מופלאה, שפשוט עשו מה שצריך לעשות! הם מימנו, טיפלו, פנו למשטרה, מצאו לה בית, מבלי לחפש מי יעזור להם, איזה עמותה תיקח חסות ומי יסיע אותה מפה לשם. 
עדן ואלעד, אני יודעת שמבחינתכם, זה היה ברור מאליו שתעשו את כל מה שעשיתם עבור איימי הקטנה. כי איך אפשר שלא. אבל אני רוצה שתדעו, שאם היו עוד עדן ואלעד כמוכם בינינו, מצבם של בעלי החיים היה נראה אחרת. אזרח שהיה רואה חתול פצוע ברחוב ולא עוזר לו, היה זוכה למבטים נוראים כמו אדם שרואה אדם פצוע ברחוב ולא עוזר לו…
אז אנחנו שולחים לכם מכאן תודה ענקית על שהצלתם חיים במו ידייכם ואיפשרתם לאיימי לגדול בפינה שקטה ואהובה כמו שמגיע לכל בעל חיים שנולד לחיות כאן.
את המקרה של איימי אנחנו לא נשכח והמחלקה המשפטית שלנו תפנה למשטרה בדרישה לפתיחת התיק מחדש.
את ההפגנה אל מול המשטרה דחינו ביינתים ואנחנו נמשיך ונעדכן לאחר פעילות המחלקה המשפטית.
ביינתים, אנחנו רוצים להזכיר לכולכם, שביום שני הקרוב אנחנו הולכים להפגין מול משרד החקלאות- אלו שלא אוכפים את חוק צער בעלי חיים. אלו שמאפשרים למתעללים כמו הנבל שזרק את איימי, להסתובב חופשי. אלו שלא מעקרים ומסרסים ומאפשרים לעוד ועוד גורים אומללים ברחובות להזרק, להשרף, להדרס..אלו שלא מפקחים על שום וטרינר עירוני ושותפים להמתה של למעלה מ-100 אלף כלבים בשנה.
האדישות הורגת ואם נמשיך להיות אדישים ולא נשמיע את הקול שלהם- זה לא יפסיק!
שתהיה לכולכם שבת שלום!