עמותת תנו לחיות לחיות והאגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים עתרו היום (6.12.2012) לבג"ץ נגד הנחיה של משרד הבריאות, שהורה לחברות קוסמטיקה שאינן עורכות ניסויים בבעלי-חיים, להפסיק לסמן את מוצריהן בסמל הארנב.
ניסויים בבעלי-חיים בתחום הקוסמטיקה אסורים בישראל, אולם חברות העורכות ניסויים כאלו בחו"ל משווקות את מוצריהן בארץ. החוק האוסר שיווק בישראל של מוצרי קוסמטיקה שנוסו בבעלי-חיים (גם אם אלו נערכו בחו"ל) אמור להיכנס לתוקפו בינואר 2013, אולם בשל מחדלים של משרד הבריאות הדבר לא צפוי לקרות בפועל. למעשה, תחילתו של החוק עשויה להידחות עד ראשית שנת 2016. בעתירה מדגישים הארגונים שגם כשייכנס לתוקף, לא ימנע החוק מחברות העורכות ניסויים בבעלי-חיים לשווק בארץ מוצרים שלהן, שלא נוסו בבעלי-חיים או שהניסויים בוצעו בעבר. תווית הארנב, המבחינה בין חברות העורכות ניסויים בבעלי-חיים לחברות שאינן עושות כן, תמשיך להיות רלוונטית גם בעתיד עבור הצרכן המצפוני שלא מעוניין שכספו ישמש להתעללות בחיות.
בעתירה מצביעים הארגונים על כך שההנחיה של משרד הבריאות פוגעת בחופש הבחירה והמצפון של הצרכן המצפוני ובזכות הציבור למידע. ההנחיה פוגעת גם במאבק למען חברה צודקת יותר לבעלי-חיים, במאמציהם של הארגונים להגנת בעלי-חיים ובזכות הקניין של חברות שאימצו מדיניות מוסרית בתחום פיתוח מוצרי הקוסמטיקה. הארגונים טוענים בעתירה, שמדובר בהנחיה שרירותית שניתנה בחוסר סמכות.
עדי וינטר, מהאגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים: "ניסויים בבעלי חיים הינם אכזריים וארכאיים ובטח שלא ניתן להצדיקם עבור יצור של שמפו חדש. זכותו של ציבור הצרכנים לדעת לאן הולך כספו ולהחליט שלא לשלם לחברות החותכות בבשרם החי של בעלי חיים עבור בצע כסף. אנו חיים בעידן בו קיים מגוון רחב של אפשרויות לנהל אורך חיים מוסרי יותר המתחשב בסביבה ובבעלי החיים. בעולם כולו מתקדמים לעבר הפסקתם כליל של ניסויים בעלי חיים בתחום הקוסמטיקה. מקומם שרק בישראל בוחר משרד הבריאות מסיבות תמוהות לצעוד אחורה במקום אל עבר הקידמה".
אתי אלטמן, דוברת "תנו לחיות לחיות": "אנחנו רואים את סמל הארנב בכל מקום – במכולת, בפינת האיפור, אפילו כשקמים בבוקר ונכנסים למקלחת. כשאני רואה אותו אני מתמלאת בשמחה. אבל יש כנראה אנשים שמתמלאים חרדה, כי הסמל הזה מייצג את סופם המתקרב של הניסויים בבעלי-חיים, לא רק בקוסמטיקה. אני לא יודעת מה הביא להנחיה של משרד הבריאות, אבל אם מישהו חושב שדרך הסרת סמל הארנב מהמדפים, הוא יוריד את הניסויים בבעלי-חיים מסדר היום הציבורי, הוא טועה ובגדול."
רקע
ניסויים בבעלי-חיים, שכל מטרתם להכניס לשוק מוצר חדש שתכליתו היא התייפות וראווה, הם מתמציות האכזריות: ארנבונים הנתונים בסד בעוד עובדי מעבדה מזליפים לעיניהם חומרים מגרים ומתעדים את ההרס הנגרם לעין; עכברים שעובדי מעבדה מפטמים אותם בכוח בכימיקלים משונים ומתעדים את המינון בו מחציתם מתו בייסורים – ניסויים כאלו מזעזעים את המצפון, ודאי כאשר כל התכלית היא להעלות על מדפי חנויות התמרוקים, העמוסים ממילא, שפתון חדש או שמפו משופר.
הזעם הציבורי נגד הניסויים בבעלי-חיים בתחום הקוסמטיקה הביא חברות תמרוקים רבות להפסיק לערוך ניסויים במוצרים שלהן, ולהפסיק את השימוש בחומרי גלם חדשים שנוסו בבעלי-חיים. תווית הארנב, המסמנת שהחברה אינה עושה שימוש בניסויים בבעלי-חיים, הפכה להיות אחת הדוגמאות המובהקות לכוחה של צרכנות מצפונית.
הישגי התנועה להגנת בעלי-חיים במישור הצרכני תורגמו עם הזמן גם למישור החקיקתי. חוקים המגבילים את הניסויים בבעלי-חיים בתחום הקוסטמטיקה ואת השיווק של תמרוקים שנוסו בבעלי-חיים נחקקו גם בישראל. עם זאת, חוקים אלו אינם מונעים באופן מלא שיווק מוצרים שנוסו ומנוסים בבעלי-חיים. תווית הארנב נשארה רלוונטית כשהיתה.
והנה, במשרד הבריאות הוציאו הנחיה שרירותית שאוסרת על חברות התמרוקים ליידע את הצרכנים, על-גבי אריזות המוצרים, בדבר מדיניותן שלא להשתמש בניסויים בבעלי-חיים! ההנחיה של משרד הבריאות פסולה, בראש ובראשונה, משום שאין לאסור לציין על מוצר דבר שהוא אמת לאמיתה. איסור כזה חורג מסמכות משרד הבריאות: בתיאור נכון של המוצר אין לא משום סכנה לבריאות המשתמש ולא משום הטעיית הצרכן. לעומת זאת, מניעת מידע חיוני לציבור, כנדרש בהנחיה, עלולה להוביל להטעייה פסולה.
הנחיית משרד הבריאות מנומקת (ככל שהיא מנומקת) בכך שממילא אסור לערוך בישראל ניסויים בתחום הקוסמטיקה, ובקרוב ייאסר השיווק של תמרוקים שנוסו בבעלי-חיים. נימוק זה מושתת על טעות כפולה: ראשית, גם לפי התיקון לפקודת הרוקחים שייכנס בקרוב לתוקפו, ניתן יהיה לשווק מוצרים שנוסו בבעלי-חיים – למשל, כאלו שנוסו לפני המועד הקובע (שטרם הגיע), ולרבות מוצרים שמנוסים בבעלי-חיים ברגעים אלו ממש. שנית, גם במצב היפותטי בו כל המוצרים בשוק לא נוסו בבעלי-חיים, אין פסול לציין זאת על האריזה, כשם שאין פסול (ואף חובה) לציין על האריזה שהמוצר הוא ברשיון משרד הבריאות. שלישית, בעוד שהחוק מבחין בין מוצרים שנוסו בבעלי-חיים (לאחר התאריך הקובע) לבין מוצרים שלא נוסו בבעלי-חיים (לאחר אותו תאריך), סמל הארנב מבחין בין חברות שהתחייבו שלא לערוך ניסויים בבעלי-חיים לבין חברות שממשיכות לערוך ניסויים כאלו. הבחירה לקנות מוצרים שמסומנים בסמל הארנב מיועדת למנוע מצב בו הצרכן מממן מכיסו ניסויים בבעלי-חיים במסגרת פיתוח מוצרים עתידיים של אותה חברה.
הנחיית משרד הבריאות פסולה עוד בהיותה פוגעת בחופש המידע והבחירה ובחופש המצפון של הצרכן הסולד מניסויים בבעלי-חיים; במאמצי הארגונים להגנת בעלי-חיים לצמצם את הניסויים בתחום הקוסמטיקה ובזכויות הקנייניות של אותן חברות תמרוקים שוויתרו על חלק ממרחב המחקר והפיתוח שלהן על-מנת לענות לדרישות המצפוניות של ציבור הצרכנים.
