24/07/2019

תגיות:
,,

כמעט שנה חלפה מאז אותו אחה”צ ביום חמישי, 22.8.18, בו קיבלה עו”ד לימור קרוכמל, מהמחלקה המשפטית שלנו, טלפון מד”ר נירית ציפורי, סגנית הממונה על חוק צער בעלי חיים במשרד החקלאות. נירית היתה נרגשת וסיפרה ללימור שהוחלט להוציא להורג את כל בעלי החיים שהוחרמו מעמותת גירגורים – חולים ובריאים כאחד. היא הוסיפה וציינה שאין למשרד שום כוונה להוציא הודעה מסודרת, אלא רק לאחר ביצוע גזר הדין, שיתבצע בקרוב מאוד.

לימור פנתה מיד ליעל ארקין, מנכ”לית עמותת תנו לחיות לחיות שכמובן הזדעזעה והורתה לעשות הכל כדי לעצור את ההריגה האכזרית הזאת. בשלב זה לא ידענו למתי מתוכננת ההריגה אבל ידענו שחייבים למהר. תחילה עדכנו את הפעילות שריכזו את המאבק למען בע”ח של גירגורים והתחלנו לאסוף את החומרים הרלוונטים, שישפכו אור על יסוד ההחלטה הקטלנית של משרד החקלאות.

כבר למחר, ביום שישי, קיבלנו מידע ממקור חסוי שההמתה מתוכננת ליום ראשון בבוקר! ברור היה, כי יש לפעול בדחיפות רבה למניעת ההרג המתוכנן. הוחלט על הגשת בקשה לצו מניעה דחוף, להשהיית ההריגה, שיקנה לנו זמן ויאפשר הגשת עתירה מנהלית מושכלת כנגד ההחלטה.

החשש הגדול היה שתוכניתנו תודלף ומשרד החקלאות יחליט להקדים את ההריגה. ההחלטה לפעול הפכה לסוד כמוס בעמותה. מיום שישי ועד מוצאי השבת עבדה עו”ד קרוכמל, שעות רבות ללא הפסקה או שינה, על כתיבת בקשה לצו מניעה דחוף, לעצירת ההריגה.

בצאת השבת, 25.8.18, מיהרה לבית המשפט להגיש את הבקשה. גורל הכלבים והחתולים היה תלוי בבקשה הזאת. לאחר מספר שעות המתנה מותחות ניתן הצו הזמני לעצירת ההרג!

מיהרנו להגיש את הצו לד”ר בן דב, הממונה על חוק צער בעלי חיים במשרד החקלאות, ולד”ר ציפורי, סגניתה. אפשר לנשום לרווחה, לבינתיים חייהם ניצלו!

כבר למחרת היום היה ברור שמשרד החקלאות לא מתכוון לשבת בשקט, אלא להילחם כל כוחו כנגד הצו. הם היו נחושים להוציא את ההמתה לפועל ובמקביל סירבו לספק לנו את הנתונים שעמדו בבסיס ההחלטה האכזרית שלהם.

הדיון בצו נקבע ליום ה’ 30.8.18 באותו שבוע. עשרות פעילים הגיעו לבית המשפט לעמוד לצידנו ולצד בעלי החיים האומללים שכלל לא ידעו שמישהו מנסה להפוך עולמות עבורם. בסוף אותו דיון ארוך (כ-7 שעות!) קיבל בית המשפט את הבקשה של תנו לחיות לחיות במלואה, והוציא צו מניעה, המורה למשרד החקלאות לא לבצע את גזר דין המוות וכן להעביר לידינו את כל החומרים הרלוונטים להחלטתו. כמו כן קיבלנו את הזמן הדרוש להגיש עתירה מנהלית מושכלת ומהודקת, למניעה סופית של ההרג. מיד עם תום הדיון נודע לנו שארגון “נוח” פנה לבית המשפט במקביל, עם עתירה מנהלית משלו כנגד החלטת משרד החקלאות.

היה ברור לכולם שבכך מתייתר הצורך שגם אנחנו נגיש עתירה נוספת ופינינו את הדרך ל”נוח”.

מאז ועד היום התגלגל ההליך והגיע עד לבית המשפט העליון, והוסיף לנו הרבה שערות לבנות. ידענו רגעי יאוש רבים לצד מעט מידי רגעי תקווה.

בסופו של דבר ובעזרתם הנדיבה של דניאל ורוב Dog Tales Rescue and Sanctuary ורבים נוספים, זכו בעלי החיים בניצחון שלהם – הם זכו בחיים מעבר לים – בקנדה שהסכימה לקלוט אותם.