28/05/2018

תגיות:
,,

במשך 12 שנה בולי חיה בבית אחד לבדה. לא מכירה אנשים אחרים, לא מכירה חתולים או כלבים. 12 שנים של ביטחון ושקט.
כמו ספה ישנה היא נזרקה אצלנו. מבלי להתחשב ברגשותיה. קרוב לשבוע בחתולייה- ובולי הלכה ונעלמה לנו…לא אכלה, לא שתתה, ישבה ובכתה ובכתה ובכתה..
פוסט בפייסבוק הביא אלינו את דפנה ובן זוגה- שהצילו את חייה והיא חזרה להיות גורה מאושרת ומפונקת בביתה החדש. הלב החלים לגמרי.
היום, כמעט 4 שנים אחרי, בולי נפטרה ואלו מילות הפרידה המרגשות של אמא דפנה המדהימה:
"היו לנו 3 שנים ו-7 חודשים שבהם זכינו לאהוב אותה ולקבל ממנה אהבה
היא נתנה לנו המון. העריכה אותנו. ישנה כל לילה במיטה איתנו. התפנקה ושיחקה והסתקרנה ונהנתה- היא ידעה לחיות את החיים. חתולה מגניבה עם אופי והרבה נוכחות, היא תחסר לנו מאוד.
בולי הגיעה אלינו כל כך פגועה, אחרי נטישה ששברה את לבה לחתיכות… בכל זאת הצליחה לפתוח את לבה הטוב אלינו ולהתמסר לאהבתנו. כאילו התחילה חיים חדשים בגיל 12- היא הייתה שלנו ואנחנו היינו שלה, והיא סמכה עלינו במאתיים אחוז.
הלב היפהפה והרגיש שלה נדם הבוקר.
נכון, לא היו לנו המון שנים איתה, אבל איזה מזל שאימצנו את בולי ביום הסתווי ההוא ב2014, והלוואי שיכולתי לעשות זאת שוב.
בולי ידעה לחיות את הרגע ולמלא את הזמן הקצוב הזה במשמעות- כל דבר עניין אותה, סקרנית ונלהבת, נפש של גורונת בגוף של קשישה
הייתה לי זכות גדולה להיות אמא שלה.
לנצח היא תהיה בליבנו"