21/10/2017

תגיות:
,,

שוב מתעכב משרד החקלאות בהקצאת תקציב לעיקור וסירוס בע”ח

עמותת תנו לחיות לחיות הגישה עתירה נוספת נגד שר החקלאות

תנו לחיות לחיות: “נראה ששר החקלאות ומשרדו לא זזים ללא הוראת בג”צ”

היום (יום ה’) הגישה עמותת ‘תנו לחיות לחיות’ עתירה לבג”צ נגד שר החקלאות, השר להגנת הסביבה ושר האוצר, המורה להם לנמק בבית המשפט מדוע אינם מקצים או משתמשים כפי שמורה החוק בכספים המיועדים לעיקור וסירוס כלבים וחתולים, המיועדים לשנים 2017 ו-2018.  זו אינה הפעם הראשונה שמשרד החקלאות מתעכב בהקצאת והעברת התקציב למטרת עיקור וסירוס חתולים, ובשנים קודמות נאות משרד החקלאות להקצות את התקציב לפי החוק רק לאחר שהוגשו עתירות לבג”צ.

העתירה מתייחסת לעיכוב ביצועם של הליכי עיקור סירוס מכוחם של שני חוקים. סעיף 14 א’ לחוק צער בעלי חיים, שעל פיו אמור משרד החקלאות להקצות 4.5 מיליון שקלים מדי שנה (מאז 2008) לעיקור וסירוס של חתולים. באופן תקין אמור משרד החקלאות להוציא ‘קול קורא’ לרשויות מקומיות שמעוניינות לקבל את התקציב ולעשות ‘matching”, כך שעל כל שקל מן המדינה תיתן הרשות המקומית שקל. הקול הקורא אמור לצאת מספר חודשים לפני שנת התקציב המדוברת, על מנת שתהייה שהות להחליט על אופן חלוקת התקציב וכן להעבירו בפועל עוד בתחילת השנה.  על פי סעיף 21 א’ בחוק להסדרת הפיקוח על הכלבים על משרד החקלאות להקצות מדי שנה 4.5 מיליון שקלים לעיקור וסירוס של כלבים. החוק עבר בתחילת שנת 2017 ונקבע כי התקציב ישמש לעיקור וסירוס כלבים כבר משנת 2017, לאחר שהובהרה הדחיפות שבכך.

שר החקלאות מתעכב הן בפרסום ה’קול הקורא’ לעיקור חתולים לשנת 2018, וברור כי גם אם ייצא באופן מידי לא ניתן יהיה להשתמש בכסף בתחילת השנה. בנוסף חל עיכוב בהקצאת הכספים לעיקור וסירוס כלבים לשנת 2017 שעומדת להסתיים, ומובן שטרם יצא קול קורא עבור עיקור וסירוס כלבים לתקציב 2018 המתקרבת.

גם בשנים 2015 ו-2016 התעכב השר אריאל בהוצאת הקול הקורא. בכל אחת מהשנים נדרשה  עתירה של “תנו לחיות לחיות” לבג”צ. כתוצאה מכך הקול הקורא של שנת 2015 פורסם ביום האחרון של אותה שנה. בשנת 2016 פורסם הקול הקורא לעיקור חתולים בחודש נובמבר, יחד עם הקול הקורא לשנת 2017. הקצאת התקציב לרשויות פורסמה רק בסוף מאי 2017 ורק בסוף אוגוסט נשלחו ההתחייבויות הכספיות לרשויות המקומיות הזכאיות לתמיכה. פעולות העיקור והסירוס מן התקציב לשנת 2016 ו-2017 יחלו, אם כן, רק בסוף 2017.

העתירה מדגישה את חומרת העיכוב וההפסקה בפעילות העיקור והסירוס: “המאמץ לצמצם את ההתרבות של בעלי-חיים משוטטים כמוה כשחייה בנהר, כנגד הזרם. כל עצירה – משמעה נסיגה. עיכוב בפעולות חוזרות של עיקור וסירוס חתולי רחוב משמעו שהחתולים שפסחו עליהם בסבב הקודם יתרבו, ושהתוצאות של הסבב הקודם ינוטרלו בהדרגה”. המצב דומה גם כאשר מדובר בכלבים שאינם מעוקרים ומסורסים, כאשר הם וגוריהם מושלכים לרחוב.

“תנו לחיות לחיות”: “מן הניסיון של השנים האחרונות, אנו מקבלים את הרושם ששר החקלאות ומשרדו לא זזים אם אנחנו לא מגישים בג”צ, ולכן אנו נאלצים להגיש בג”צ בנושא דומה זו הפעם השלישית. אנו רואים חשיבות עצומה בפעילות עקבית של עיקור וסירוס, כי עצירת התרבות היתר היא הדרך היעילה ביותר לצמצום הסבל ש בעלי החיים המשוטטים.  אך נראה כי טובתם של בעלי החיים כלל אינו עומד לנגד עיניו של מי שאמור להגן עליהם לפי החוק – שר החקלאות. מי שבפועל משמש כמו המשרד להגנת החי בישראל היא עמותת “תנו לחיות לחיות”, אשר פעם אחר פעם פועלת במקום משרד החקלאות למען בעלי החיים המשוטטים ולמען צמצום התרבותם, ללא כל תקצוב מן המדינה”.