שוב מפספס אוחובסקי את הנקודה העיקרית שלשמה יצאו כל אותם פעילים "אגרסיבים" לדבריו, להגן על מקומם של החתולים.
לא מדובר פה על לאהוב חתולים או לשנוא אותם. מדובר פה על זכויות, חמלה והגנה.
זכותם של למעלה מ2 מיליון חתולים במדינת ישראל לחיות כאן ושיהיה מי שיפתח להם את ברז המים בימי שרב על מנת שלא ימותו בייסורים מצמא!
אז הנה כמה עובדות שאולי, כדאי לדעת אותן בפעם הבאה שכותבים משפט כמו:
"כל חתול רחוב בישראל שמישהו נותןן לו בעיטה זוכה ליותר התייחסות" או "רק הסברתי שבעיניי, אם יורשה לי, יש משהו מעט בעייתי בכך שאנשים מחליטים בשבילי לגדל חתול בחדר המדרגות שלנו, ולא נניח בתוך הדירה שלהם, בלי להודיע לי על כך".
להלן ממצאי ד"וח החתול עליו ככל הנראה דיבר איתך חברך:
יותר ויותר חתולים דרי רחוב מתים מרעב כשהם אינם זוכים להאכלה קבועה! שני מיליון חתולים חסרי בית. שני-שלישים מהם מתים בשנה הראשונה והשנייה לחייהם מתנאי מזג האויר, התעללויות וחסר במזון ובמים.
החתולים נמצאים ברחובות בעל כורחם ולא מבחירה. הם הגיעו לרחוב לאחר שהאדם הוא זה שזרק אותם מביתו.
החתולים הללו נאלצים לחיות ברחובות חשופים לקשיים עצומים, עמם הם נאלצים להתמודד בחורף ובקיץ. הקור והרטיבות בחורף גורמים למחלות כגון דלקת ריאות או דלקות בשלפוחית השתן, ובהיעדר טיפול רפואי הם מתים לאחר סבל מתמשך. בקיץ הם מתייבשים למוות בשל היעדר מי שתייה.
הגורם העיקרי למצוקתם של החתולים הוא, איך לא- בני אדם
גורי חתולים סובלים מהתעללויות קשות עד מוות של ילדים, בני נוער ומבוגרים. הם מוצאים את מותם בשיטות מחרידות באכזריותן, שכוללות חניקה, שריפה, הכאה למוות, שבירת אברים, דריסה מכוונת, הרעלה, שחיטה ותקיפה. מספר מקרי ההתעללות המחרידים הוא רב, ומונה מאות רבות של מקרים בשנה וייתכן שאף אלפים.
למרות זאת, רק מיעוט מהמקרים נחשף לציבור או לעמותות לרווחת בעלי-חיים
ועוד דבר: הוא לא הסכים לדון איתי בשאלה האם כדייר בבית משותף זכותי לבקש שדיירים יגדלו חתולים רק בתוך ביתם, ולא בשטח הציבורי, בטענה שיש חתולים ושהמרחב הזה הוא שלהם וזהו. אני מודה שלא שוכנעתי. אבל בשביל זה יש ויכוחים".
חתולים לא ניתן להעביר ממקום מושבם- כך קבע בג"צ החתולים שנראה כי מעולם לא שמעת עליו וחבל כי זה המקום להבהיר שהחלטת בג"צ קבעה במפורש כי אין להעביר חתולים ממקומם וכי זו עבירה על החוק!
זה לא ויכוח בינך לבין השכנים שלך- ואתה ממשיך להתעקש, כשאינך יודע את העובדות, ושוב מאפשר לאילו שאינם מכירים את העובדות להעביר חתולים "שמפריעים" להם.
העברת חתול חסר בית ממקום מחייתו הקבוע הינה טראומה. חתול במקום זר יאבד את עשתונותיו, ויברח מן המקום אליו הועבר. בריחת החתול, סביר כי תביא למותו ברעב או בתאונה ולכן נדרש פיקוח וטרינרי הדוק על הליך העברת החתולים.
בעקבות "בג"ץ החתולים" הורה בית המשפט לשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות לקבוע נוהל מחייב לגבי אופן הטיפול בחתולי רחוב. בין היתר קובע הנוהל כי העברת חתולים ממקום למקום בלי לספק להם מקורות מזון מהווה התעללות, ועל כן היא נחשבת לעבירה על החוק. כיוון שהחתול הינו בעל חיים טריטוריאלי – עקירתו ממקומו עלולה לגרום לו לסבול חרפת רעב ומוות.
אך ורק לוטרינר הרשותי או למי מטעמו הסמכות ללכוד בע"ח משוטטים בכפוף לנהלים ולפקודות.
כל תושב החושד כי ייתכן שהתבצעו לכידות שלא בהתאם לחוקים ולנהלים – רשאי לפנות לממונה על חוק צער בעלי חיים בשירותים הווטרינרים, למשטרה ולקצין המטה המיוחד לעניין חוק צער בעלי חיים
סיום טור ההתנצלות, שוב בהכללה: "מי מחבריי שצלצל אלי בסוף השבוע לעודד אותי, לעג לי והסביר לי שבטיפשותי יצאתי נגד המגזר שתגובותיו הן האגרסיביות והבלתי מידתיות ביותר בציבוריות הישראלית".
אם אני, נויה נרדימון, פעילה בתנו לחיות לחיות, מאכילה חתולים, מגיעה להפגנות נגד גירוש עובדים זרים, פעילה נגד הכיבוש ונגד סחר בנשים- איפה תתייג אותי עכשיו אחרי התגובה שלי?
