בחודש מרץ יצא לאור בעברית ספרה של ד"ר מלאני ג'וי "הפרה שבחדר – הפסיכולוגיה של אכילת בשר". הספר יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד (סדרת קו אדום, מתרגמת: דבי אילון) ביוזמתה ובסיועה של "תנו לחיות לחיות". את ההקדמה למהדורה העברית כתב פרופ' יובל נח הררי. לרגל הוצאתו לאור של הספר הגיעה ד"ר מלאני ג'וי לישראל לסיבוב הרצאות ואירועים.
היא התארחה בקורס של פרופ' יובל נוח הררי באוניברסיטה העברית בירושלים ושוחחה עם פרופ' יורם יובל בבית הקפה תמול שלשום בירושלים, שהתמלא עד אפס מקום. היא מילאה במאזינים את בר הסינקופה בחיפה ואת אולם ההרצאות באוניברסיטת באר שבע. בסוף השבוע הגיעו למעלה ממאה פעילות ופעילים טבעונים להשתתף בסמינר על פעילות טבעונית אפקטיבית שערכה בת"א יחד עם טוביאס לנארט – שותפה במרכז לפעילות טבעונית אפקטיבית (CEVA). באוניברסיטת תל-אביב התארחה ד"ר מלאני ג'וי ברב-שיח על הספר שארגנה ד"ר יופי תירוש, בשיתוף עם מכון מן (התכנית לאבטחת מזון) ומכון ספרא לאתיקה. את האירוע הנחה פרופ' אייל גרוס, והשתתפו בו ד"ר אריאל צבל, ד"ר איילת שי, ד"ר גבריאל בוקובזה ושיר הלפרן.
שיאו של הביקור היה באירוע ההשקה המרכזי של הספר בצוותא תל אביב, שהתקיים תחת הכותרת "לא חתיכות בשר: מפגש על פמיניזם וטבעונות". הדוברת המרכזית באירוע היתה ד"ר אורית קמיר. דבי אילון, מתרגמת הספר, ציינה באירוע כי הניתוח של מלאני ג'וי, בנוגע למנגנונים שמאפשרים לאנשים אוהבי חיות לאכול אותן, הולם גם תופעות חברתיות אחרות בהן אנשים שותפים למעשי פגיעה ודיכוי. עדי וינטר, רכזת פעילות השטח בתנו לחיות לחיות, דיברה על האישי ועל הפוליטי, והודתה למלאני שהזכירה לה שאפשר לפעול למען בעלי החיים מתוך אהבה. מיקי חימוביץ' ריגשה את הקהל כשסיפרה על מפגש עם תרנגולת ואפרוחיה – ועל האמהות שאנו שוללים מבעלי החיים בתעשיות החי. השחקנית ריקי בליך קראה קטע מהספר. אורי שביט שוחחה עם מלאני ג'וי על הספר ועל הזיקה בין פמיניזם לטבעונות. האירוע הסתיים בשיחה עם ח"כ תמר זנדברג ועם הפעילה החברתית לילך בן דוד, בהנחיית ליהי יפה, על החשיבות והמורכבות שבזיקות בין מאבקים שונים לצדק חברתי, בדגש על פמיניזם וטבעונות.
קצת על הספר "הפרה שבחדר": מה מאפשר לנו לאכול בהנאה בעלי חיים מסוימים ולהגיב בחלחלה לרעיון של אכילת בעלי חיים אחרים? ספרים רבים מסבירים לנו למה לא לאכול בשר, אולם ספרה פורץ הדרך של הפסיכולוגית החברתית מלאני ג'וי שואל: מדוע בכל זאת אנחנו אוכלים בשר? וכפי שמוצגת השאלה בכותרת הספר במקור האנגלי: Why We Love Dogs, Eat Pigs, and Wear Cows. התשובה, לפי ג'וי, נעוצה במערך מורכב של אמונות ומנגנונים פסיכולוגיים וחברתיים סמויים שהיא מכנה קרניזם – אמונות ומנגנונים שגורמים לנו "לשכוח" רגשות שאנו מרגישים באופן טבעי כלפי בעלי חיים ולהתעלם מעובדות שידועות לנו ומערכים שאנו מאמינים בהם. מנגנונים אלה עומדים בבסיס ההתנהגות המקובלת בחברה שלנו, אך לרוב הם מצליחים לחמוק מדיון ענייני. חשיפתם היא צעד ראשון לקראת שיח ציבורי מעמיק ועקרוני יותר בשאלת היחסים בין בני אדם לבעלי חיים אחרים. ספרה של ג'ו הוא אחד הספרים פורצי הדרך בתחום של שחרור בעלי-חיים, אולי החשוב ביותר מאז "שחרור בעלי-החיים" של פיטר סינגר (1975) ו"הקייס לזכויות בעלי-חיים" של תום רייגן (1983). בעוד שספרים קודמים עסקו בנושא מזוויות פילוסופיות או היסטוריות, ספרה של ג'וי נותן פרספקטיבות חברתיות ופסיכולוגיות. הוא מציע לראות את הקרניזם כאידיאולוגיה אלימה סמויה, בדומה לאידיאולוגיות מדכאות אחרות (כגון אידיאולוגיות פטריארכליות),
קרדיט תמונות: רויטל טופיול, אלינה אימס
