ציון

במשך יותר מדי זמן, ציון הסתובב עם רגליים שבורות וכואבות. אנחנו יודעים שזה המון זמן, כי כבר נוצר בגופו זיהום מסוכן. שבועות ארוכים הוא היה מאושפז, טופל והחלים לגמרי ואי אפשר לתאר במילים את האושר, כשרואים אותו הולך ומחייך.
כשאתה לבד ואף אחד לא עוזר לך, אתה מסתדר וכבר חושד בכולם. וציון שלנו, בעקבות הנסיון לשרוד, ללא הצלחה, לבדו, מתקשה כעת גם לסמוך על בני אדם. אז הוא צריך להכיר לאט, להסיר חומות לאט, ואז נחשף הלב הרגיש שזקוק לאהבה, כמו כל אחד.