דו"ח מצב בעלי החיים 2025

מלחמה, אדישות והעדר אכיפה: בעלי החיים בישראל חווים סבל מתמשך והזנחה קטלנית

יותר מ-4,000 כלבים הומתו ב-2024 על ידי הרשויות, חלקם בירי חי ובחיצי רעל; למעלה מ-340 אלף בעלי חיים שימשו לניסויים, שלאחריהם הומתו, ויותר מ-150 אלף ניצודו. תעשיית המזון פועלת מתוך אינטרס כלכלי וכמעט בהעדר כל פיקוח, והרשויות מתעלמות ולא אוכפות את החוק. עשור לאחר החלטת ממשלה שנועדה לשפר את רווחתם של בעלי החיים ולמנוע את ניגוד העניינים של משרד החקלאות, שאחראי על חוק צער בעלי חיים – ובמקביל גם על עידוד תעשיית המזון מן החי –המדינה לא מגנה על בעלי החיים והם חווים סבל וחשופים לסכנה באופן שיטתי. מנכ"לית "תנו לחיות לחיות", יעל ארקין: "על המדינה להקים רשות לאומית למען בעלי חיים".

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

עיקרי הדו"ח:

• יותר מ-4,000 כלבים הומתו ב-2024 על ידי הרשויות – עלייה של כ־35% לעומת 2023. מדובר בהערכת חסר, שכן רשויות רבות לא השיבו לבקשת המידע. כמו כן, נעשה שימוש נרחב בירי חיצי רעל. בשנת 2025 השירותים הווטרינריים אף פרסמו נוהל שמאפשר שימוש בפיתיונות רעל להריגת כלבים משוטטים – בניגוד לעמדת אנשי מקצוע.
• משרד החקלאות והרשויות המקומיות כמעט אינם אוכפים את חוק צער בעלי חיים: בשנת 2024 הוטלו בישראל רק חמישה קנסות בנושא, לעומת 21 ב-2023. משרד החקלאות הגיש רק שני כתבי אישום.
• בתעשיית בשר העוף, שכוללת 877 לולים ונשחטים בה מעל ל-200 מיליון עופות בשנה, נערכו ב-2024 רק 6 ביקורות. ב-620 רפתות חלב בוצעו רק 5 ביקורות. במשקים עם בני צאן ובבריכות דגים לא בוצעו ביקורות כלל.
• החלטת הממשלה 833 משנת 2015, לשיפור הפיקוח על רווחת בעלי חיים, שנועדה לפתור את ניגוד העניינים המובנה של משרד החקלאות, שמחד מקדם את תעשיית המזון מהחי ומנגד אמון על יישום חוק צער בעלי חיים – לא מיושמת. האגף הייעודי שהוקם לא מבצע את תפקידו, לא הותקנו תקנות והוועדה המייעצת כמעט לא פעלה.
• למעלה מ-340 אלף בעלי חיים שימשו לניסויים ב-2024 (לא כולל מערכת הביטחון); רובם המוחלט הומתו בסופם. יותר ממאה אלף בעלי חיים ניצודו ב-2024 במסגרת "ציד ספורטיבי" – עלייה של כ-60% מ-2023.
במערכת החינוך פועלות יותר מ-200 פינות חי שאינן מדווחות, בניגוד לחוק צער בעלי חיים ולחוזר מנכ"ל משרד החינוך. זאת לאחר שמשרד החינוך חזר בו מהצהרותיו על רפורמה להפסקת חוגי חיות והקמת פינות חי חדשות במוסדות חינוך.
יעל ארקין, מנכ"לית "תנו לחיות לחיות": "המלחמה החמירה את מצבם של בעלי החיים בישראל, שהיה חמור עוד קודם. בהעדר גוף האמון אך ורק על רווחת בעלי החיים ואי חלוקת התקציבים בצורה יעילה לרשויות. על המדינה להקים רשות לאומית למען בעלי חיים, שתפעל בצורה מוסדרת להגנת על בעלי החיים בישראל".

"תנו לחיות לחיות" מפרסמת היום את "דו"ח מצב בעלי החיים 2025" – תמונת מצב מקיפה ביחס למצבם ורווחתם של בעלי חיים שונים בראי החוק ומדיניות משרדי הממשלה והרשויות השונות בישראל. הנתונים המופיעים בדו"ח נאספו ממשרדי הממשלה והגופים הציבוריים הרלוונטיים חרף קשיים רבים, סחבת ומכשולים שהוצבו בדרכה של העמותה, ונמסרו לא פעם רק בזכות עתירות שהוגשו לבתי המשפט. הנתונים משקפים באופן מטלטל עד כמה פעולותיהם ומחדליהם של בני האדם גורמת לפגיעה קשה, וברוב המקרים קטלנית, בבעלי החיים.
כ-150 אלף חיות בר ניצודו בישראל בשנת 2024, יותר מ-4,000 כלבים הומתו על ידי הרשויות, ויותר מ-340 אלף בעלי חיים שימשו לביצוע ניסויים (לא כולל במערכת הביטחון, בה נשמרים הנתונים חסויים) – ורובם המוחלט הומתו בסיומם. תרנגולות מטילות ממשיכות לחיות בלולי סוללה במרחב שקטן משטחו של דף A4, תעשיית המשלוחים החיים המשיכה להתרחב בניגוד למגמה העולמית, ומשרד החקלאות פועל תוך ניגוד עניינים מובנה, כמשרד המופקד על קיומו של חוק צער בעלי חיים ודאגה לרווחתם, ובמקביל גם על קידום האינטרסים של המגדלים והיבואנים של תעשיית המזון מהחי.

ירידה באימוצים; עלייה בהמתות כלבים

מהנתונים שאספה העמותה עולה כי מדי שנה מומתים אלפי כלבים בריאים בכלביות הרשותיות, ואלפים נוספים מומתים בירי חי ובחיצי רעל. מגמה זו נמשכה בשנת 2024, עם עלייה של עשרות ואף מאות אחוזים במספר הכלבים שהומתו בכלביות המובילות בתחום זה. בה בעת, בכלביות השונות ברחבי הארץ ממתינים מאות כלבים לאימוץ, לעיתים שנים רבות, לא פעם בתנאי התעללות. דו"חות הביקורת בכלביות רשות מעלים כי בחלקן נמשכות במשך שנים הפרות חמורות של החוק ביחס לרווחת בעלי חיים ובריאות הציבור. ההערות על הפרות אלו חוזרות בכל ביקורת מבלי שננקטים צעדים לפתור אותם.
תופעה זו נחשפה בין היתר בתחקיר שביצעה "תנו לחיות לחיות" בכלביית שדרות – גם שם עלו הכשלים בדוחות ביקורת לאורך השנים וזכו להתעלמות מצד כל הגורמים האחראים. במהלך החודשים ינואר-פברואר 2025 עבדה תחקירנית מטעם העמותה בכלבייה הרשותית, שקולטת בעלי חיים מאשכול הרשויות נגב מערבי. היא אספה עדויות וצילומים שחשפו תמונה קשה של הזנחה ואדישות מצד צוות הכלבייה: כלבים הוחזקו בתאים מזוהמים או ללא מחסה בגשם שוטף, וסבלו ממחסור חמור במים ובמזון. חלקם נמצאו גוועים או מתים בכלובים. הכלבים ספגו אלימות, לא קיבלו טיפול רפואי ולעתים הושארו לגסוס בייסורים; בחצר הכלבייה בוצעו המתות באופן אכזרי, ללא הרדמה ועוד.
למרות תלונות שהגישה העמותה למשטרה ולמשרד החקלאות, החקירה המשטרתית מתעכבת בהמתנה לחוות דעת ממשרד החקלאות, ובתגובה לפניה ראשונית אליו, טען המשרד כי בביקורת שביצע במקום לאחר התחקיר “לא נמצאו ליקויים מהותיים". עוד התברר כי בדו"חות הביקורת של הכלבייה כבר הופיעו ליקויים חוזרים החל משנת 2022, בהם ליקויים רבים שתועדו גם בתחקיר, שנים אחר כך.
בעקבות התחקיר, התבשרה העמותה לפני מספר שבועות כי החלו שינויים מבניים בכלבייה. הווטרינר הרשותי התפטר, והכלבן הראשי פוטר, וכן נערכו שינויים מבניים שמשפרים במעט את רווחת בעלי החיים המצויים במקום.

נושא הביקורות – ליתר דיוק, העדרן – מודגש גם הוא בדו"ח במספר הקשרים.

כך למשל, לפי נתוני מועצת הלול, נכון לתחילת 2025 היו בישראל 877 לולים בתעשיית בשר העופות, מהם מועברים למשקי הפיטום כ-250 מיליון אפרוחים בשנה. אולם בכל שנת 2024 בוצעו שש ביקורות רווחה בכל משקי העוף לבשר – קצב השקול לביקורת אחת בכל כ-146 שנים.
ב-620 רפתות בוצעו חמש ביקורות (בממוצע ביקורת אחת ל-124 שנה), ובתחום בני הצאן – כבשים, עיזים וטלאים – לא בוצעה בשנת 2024 אפילו ביקורת אחת, על אף שמדי שנה נשחטים בישראל כ-300 אלף בני צאן (יותר מסך השחיטה המדווחת של עגלים, פרות וחזירים יחד).
זאת ועוד: בשנת 2024 הוטלו בישראל רק חמישה קנסות בגין עבירה על חוק צער בעלי חיים (לעומת 21 ב-2023) והוגש על ידי משרד החקלאות שני כתבי אישום.
השפעתה של מלחמת "חרבות ברזל" לא פסחה על בעלי החיים במגוון הקשרים וצורות, ובעיקר בפגיעות ישירות ועקיפות בהם. אלפי כלבים, חתולים, חיות בר ובעלי חיים במשקים חקלאיים נהרגו, הורעלו, גוועו ברעב או ננטשו.
כך למשל, בעוד שבשנת 2024 שימשה המלחמה נימוק להקלת התנאים להמתה של כלבים משוטטים בעוטף עזה, בשנה החולפת השלימו השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מהלך לאישור פיתיונות רעל חדשים להרג כלבים. הנוהל לא הוגבל לאזור העוטף אלא לכל רחבי הארץ, וקודם בניגוד לעמדת גורמי המקצוע ברשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה וארגון הווטרינריים הרשותיים, שהתריעו מפני פגיעה בחיות בר ובכלבים נוספים. על החלטה זו של מנהל השירותים הווטרינריים עתרה "תנו לחיות לחיות" לבג"ץ, ובעמדתה בהליך תומכים גם מרכז השלטון המקומי ורשות הטבע והגנים שהגישו את עמדתם לאחרונה.

עשור להחלטה שנועדה להגן על בעלי החיים – אפס יישום בפועל

ביקורת רבה מופנית בדו"ח כלפי משרד החקלאות בנוגע לקיום החלטת הממשלה 833 משנת 2015. ההחלטה נועדה לשנות מן היסוד את מערך האכיפה והפיקוח על רווחת בעלי החיים בישראל, כדי להתמודד עם ניגוד העניינים המהותי שבין אחריותו של המשרד לקידום ענפי המזון מן החי, ואחריותו על קיום חוק צער בעלי חיים. אחד הסעיפים בהחלטה הורה על הקמת ועדה מייעצת מקצועית בנושא, והתקנתן של תקנות לצורך הגברת רווחתם של בעלי החיים.
עשור חלף ודו"ח "תנו לחיות לחיות" מגלה שכמעט אף אחד מהצעדים הכלולים בהחלטת הממשלה לא יושם: תקציבים נשחקו, סמכויות לא מומשו ודו"חות ביקורת לא נכתבו. מספר זעום של תקנות חדשות גובש, והוועדה המייעצת כמעט שלא התכנסה. בפועל, המשרד ממשיך לייצג במקביל את האינטרסים של תעשיית המזון מן החי, והמצב מוביל לפגיעה בבעלי החיים ולהגברת סבלם.
עיכובים והסתרת מידע על ידי המשרדים והרשויות

הנתונים המופיעים בדו"ח חלקיים, על רקע הקושי הרב של "תנו לחיות לחיות" לקבל נתוני אמת מהגורמים הרלוונטיים, ובראשם משרד החקלאות, חרף החובה המוטלת עליהם – היבט נוסף של התעלמות המשרד מחובתו החוקית להגן על בעלי החיים. בקשות לקבלת הנתונים מתוקף חוק חופש המידע מוגשות על ידי העמותה מבעוד מועד למשרד החקלאות אך כמדי שנה המידע מתקבל באיחור ניכר – אם בכלל.
כך למשל, מידע הנוגע לשנת 2024 שהתבקש בתחילת 2025 התקבל רק אחרי שהוגשו שש עתירות חופש מידע נגד משרד החקלאות. דוגמה טובה לכך היא העתירה שנאלצה העמותה להגיש, גם השנה, ביחס לקבלת מידע על פיקוח במתקנים ומשקים של בעלי חיים – פינות חי, כלביות, בתי גידול ומשקים חקלאיים מתועשים. המענה מתקבל גם לאחר פנייה לבתי המשפט באיחור, ותוך גרימת סרבול מכוון במסירתו, כמו לדוגמה שינוי נימוקים לעיכובו ופנייה לא נחוצה לקבלת עמדת הגורמים המפוקחים בנושא.

יעל ארקין, מנכ"לית "תנו לחיות לחיות": "עשור אחרי שממשלת ישראל עשתה צעד ראשון וקיבלה החלטה שהייתה אמורה להוביל להקמת אגף עצמאי לרווחת בעלי החיים, אנחנו רואים מצב סטטי כמעט, שבו אין גורם חזק מספיק שדואג לאינטרסים של בעלי החיים בישראל אל מול ההחלטות השרירותיות של המדינה. אנחנו קוראים לממשלה להורות על הקמת רשות לאומית למען בעלי חיים, שתפעל בצורה מוסדרת, מבוססת מדעית, בעלת אמצעי פיקוח ואכיפה מספקים, על מנת להגן על בעלי החיים בישראל".
ארז וול, יועץ משפטי ב"תנו לחיות לחיות" ועורך הדו"ח: "גם השנה ניתן לראות שבעלי החיים נמצאים בתחתית סדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות. המלחמה, מלבד הפגיעה הישירה שלה באינספור בעלי חיים, שימשה גם כתירוץ מתמשך לצעדי מדיניות שפוגעים בבעלי חיים. צעדים שנועדו לתמוך מכספי ציבור בתעשיות מזיקות ומזהמות, כמו תעשיית המדגים ותעשיית בשר העגלים, וצעדים להקלה על הרעלה והרג של בעלי חיים, כמו פיתיונות רעל, מתרחשים במקום לגבש מדיניות מבוססת מדע וחמלה".