אתמול קיבלנו את תגובת המנהל האזרחי, רשות הטבע והגנים ומשרד החקלאות למכתב מטעם ארגוני בעלי החיים בישראל בנוגע לטבח האלים במאות התנינים בפצאל.
המנהל האזרחי ורשות הטבע והגנים טענו כי ההרג בוצע בשל חשש, שלא נטען כי הוא מבוסס על מידע כלשהו, אלא חשש ערטילאי בלתי מוגדר משימוש בתנינים ל"פיגוע חבלני" או חשש מבריחתם. ברור כי פתרון אמיתי לחשש מבריחתם של התנינים מהחווה המגודרת היה אמצעי גידור ושמירה ולא הריגתם של מאות באלימות לשווא.
תמוהות בעינינו טענות הרשויות בעניין הפגיעה ברווחתם של התנינים כשבמקביל חוות דעת מטעמם גילתה כי במקביל לתיעוד על תנין אחד בודד פגוע שנמצא במקום, בין מאות התנינים, מצויים במקום גם תנינים שמנים. דבר שמעלה ספק גדול בצורך לבצע המתה גורפת ואלימה של כל מאות התנינים. יתר טענות הרווחה שהועלו הן מסוג תנאי ההחזקה שניתן לשנות – כגון מרחב מחייה, איכות מים וסוג המזון והעלאתן מעלה קושי מיוחד בפתרון ההמתה.
נדהמנו לקרוא את טענת הרשויות שארגוני זכויות בעלי החיים היו מודעים לבעיה ויכלו להציג פתרון לבעיה. טענה זו מקוממת במיוחד הן נוכח האופי החשאי שבו בוצעה הפעילות בהסתר, בלילה, תוך שימוש בצו שטח צבאי סגור ואי גילוי הכוונות לבעל המקום והן נוכח העובדה כי עו"ד מטעם תנו לחיות לחיות פנתה זמן קצר לפני האירוע למנהל האזרחי ושאלה ישירות האם יש כוונה לפגוע בתנינים. התשובה שקיבלה הייתה חד משמעית וללא עוררין כי אין כל כוונה כזו. דבר שהסתבר כשקר מוחלט.
המנהל האזרחי ורשות הטבע והגנים מצהירים כעת שהם לא מתכוונים לחקור את האירוע הקשה ונמנעים ממענה לבקשות חופש מידע על פי חוק ובמעשיהם מבהירים לכולנו את התמונה האמיתית: עובדי ציבור שמונו בחוק להגן על חיות הבר מתירים ומבצעים פגיעה אכזרית וקשה בבעלי חיים בעודם חסרי אונים מאחורי גדר וממציאים בדיעבד תירוצים לא מבוססים למעשים. והנה גם התנינים מצטרפים לשורה ארוכה של בעלי חיים שנורים באישור הרשויות הממונות על הגנתן. הזאבים, התנים, החזירים, בעלי כנף ורבים נוספים.
