בעתות מצוקה וחירום, כשכולנו מתמודדים עם אתגרים, כאבים וקשיים חסרי תקדים, גם בעלי החיים נפגעים קשות.
ומה עושה בשנתיים האחרונות הגוף האחראי על חוק צער בעלי חיים, משרד החקלאות, כדי להתמודד עם המצב? הוא מנצל אותו כדי לקדם מהלכים שפוגעים בבעלי החיים עוד, דוחף ומעביר חקיקה שפוגעת בהם באופן חסר תקדים, ונעמד על הרגליים האחוריות כדי לחסום חקיקה שתגן עליהם, רק כדי לא לקחת עליה אחריות.
אז מה היה לנו ממשרד החקלאות בשנתיים האחרונות?
(חלק א')
המתת כלבים בכלביות: עם תחילת המלחמה קידם משרד החקלאות הצעת חוק ממשלתית ל"התמודדות" עם כניסה של כלבים לישראל מרצועת עזה. ה"פתרון"? המתה מהירה יותר של כלבים שנלכדים באזור העוטף – אפשרות להמתה מיידית של כלב שנלכד, במקום עשרה ימים, שמאפשרים לפחות ללמוד את האופי שלו קצת. בלי נתונים, בלי תוכנית, בלי להתייחס לספרות המחקרית הנרחבת על חוסר היעילות של המתת כלבים בהתמודדות עם התרבות כלבים משוטטים. המאבק הציבורי שלנו וההערות של הייעוץ המשפטי של הכנסת הצליחו רק לרכך את החוק – במקום המתה מיידית, המתנה של ארבעה ימים. במקביל הקצה המשרד תקציבים לעוטף עזה ולצפון שכללו גם תמיכה כספית בהמתת כלבים.
הרעלת כלבים משוטטים: משרד החקלאות לא הסתפק בהקלות על המתת כלבים בכלביות בעוטף. מנהל השירותים הווטרינריים גם קידם, בעזרת אגף רווחת בעלי חיים, שימוש בפיתיונות רעל חדשים להמתת כלבים. למרות עמדת רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, על חוסר התועלת של הפיתיונות הללו ועל הפגיעה הצפויה שלהם בחיות בר, ותוך התעלמות מהמידע המדעי הקיים בנושא – הנוהל לשימוש ברעל אושר. נגד הנוהל הזה הגשנו בג"ץ בסוף יוני 2025.
צער תרנגולות בתעשיית הביצים: אחרי שב-2022 הצליחו שר החקלאות דאז, עודד פורר, וועדת החינוך של הכנסת להתקין אחרי מאבק ארוך שנים תקנות צער בעלי חיים לתרנגולות בתעשיית הביצים. נקבעה הוראת מעבר ארוכה – עד 2037 – שבסופה תיאסר ההחזקה בלולי כלובים. הוראת מעבר נוספת נתנה 3 שנים להחזקה בצפיפות קיצונית של 350 סמ"ר לתרנגולת בכלובים, אחריה יצטרכו המגדלים לספק מרחק של 600 סמ"ר לפחות. אלא שהלולנים ושר החקלאות, שלא רוצים להחזיק פחות תרנגולות בכל כלוב – השתמשו במלחמה כנימוק לדחייה של ההוראה הזאת בשנתיים נוספות. החודש, למרות שהמלחמה בצפון כבר נגמרה, חתם שר החקלאות על ארכה נוספת של שלוש שנים, באותו תירוץ של מלחמה, אבל בעצם כשירות ישיר ללולנים – נגד האינטרס של צער בעלי חיים, ותוך החזקה שידוע שמסכנת גם את בריאות הציבור. גם נגד ההחלטה הזאת עתרנו יחד עם אנימלס לבג"ץ.
בלימת האיסור על שימוש במלכודות דבק: למרות שכל הגורמים בממשלה מסכימים שהאיסור הכללי על שימוש במלכודות דבק אכזריות הוא מוצדק וחשוב, לא הצליחה הממשלה להגיע להסכמה ביחס למשרד שיהיה אחראי על האיסור – אף משרד לא מעוניין שהאיסור יהיה באחריותו. אחרי עיכוב של חצי שנה, התכנסה ועדת החינוך לאשר את הצעת החוק בנושא לקריאה שנייה ושלישית, בהתבסס על הסכמות בין המשרדים שחילקו את האחריות. אלא שרק בדיון התגלה שמשרד החקלאות – וספציפית אגף רווחת בעלי חיים – מתנגד לקחת כל אחריות על האיסור. גם שר החקלאות הודיע שהוא מתנגד לכך, וההצעה נתקעה פעם נוספת.
המשך פעולות ריסון אימהות והשחתת גוף בחזרזירים בתעשיית בשר החזיר: בנובמבר 2024 עתרנו נגד משרד החקלאות כדי שיקדם את התיקון לתקנות צער בעלי חיים במשקי חזירים, ככה שיאסרו פעולות של חיתוך זנב ושיניים וסירוס ללא הרדמה של חזרזירים והחזקה של אימהות מיניקות בכלובי ריסון שלא מאפשרים תנועה – בהתאם למחקרים מהעולם ומחקרים שנעשו בחסות המשרד ומראים שניתן להפסיק את הפעולות הללו, מבלי שיהיה בכך נזק כלכלי למגדלים. השבוע קיבלנו את עמדת המשרד – חוות דעת "כלכלית" של הווטרינרית שמנהלת את אגף רווחת בעלי חיים, שמתעלמת מהמדע ומהמחקרים של המשרד עצמו, ממציאה נתונים, מטיחה בנו האשמות חסרות בסיס על פגיעה בקיום התקנות הקיימות, ומגיעה לבסוף למסקנה שבגלל "העלות הכלכלית" למגדלים, צריך להשאיר את המצב בדיוק כמו שהוא. אגף רווחת בעלי חיים? אגף רווחת המגדלים והמתעללים.
אז מה עושים?
מוציאים אותם מהתופת.
מוציאים את חוק צער בעלי חיים ממשרד החקלאות.
מקימים רשות לאומית להגנת בעלי חיים.
