לקריאת הדו"ח המלא לחצו כאן

הדו"ח, המבוסס על נתונים שפורסמו, דיונים משפטיים וציבוריים ומענים למאות בקשות חופש מידע שהגישה עמותת "תנו לחיות לחיות", מביא סקירה נרחבת של נושאים הנוגעים למצבם של בעלי החיים בישראל במגוון הקשרים – במשקים המתועשים, בפינות חי ובבתי גידול, במעבדות הניסויים, במערכת החינוך, בטבע ובשבי, וכן ביחס להשפעות המלחמה על בעלי חיים בהקשרים שונים. סיכום זה יסקור בקצרה כמה מהממצאים המרכזיים שבדו"ח.

את הדו"ח כתב עו"ד ארז וול מהמחלקה המשפטית של תנו לחיות לחיות

יישום חוק חופש המידע

למרות שבקשות דומות מוגשות למשרד החקלאות מדי שנה כבר מספר שנים, המידע עודנו מתקבל (אם בכלל) באיחור ניכר. השנה התעכבה מסירת המידע באופן קיצוני מהרגיל. למעשה, זוהי הסיבה המרכזית למועד המאוחר של יציאת הדוח – מידע הנוגע לשנת 2023 שהתבקש בסוף השנה טרם התקבל נכון לסוף חודש ספטמבר 2024. גם זאת אחרי שהגשנו בשנת 2024 שש עתירות חופש מידע נגד המשרד. במהלך דיונים בעתירות חופש מידע שהתקיימו השנה הגדיל משרד החקלאות לעשות והציג בפני בית המשפט טענות עובדתיות שגויות ואף שקריות

השפעת המלחמה על בעלי חיים

• בצד שורה של השפעות ישירות – פגיעות והרג בעלי חיים ושריפת בתי גידול וחיות בר במסגרת המלחמה מכאן ומכאן – המלחמה גם שימשה נימוק וקרש קפיצה למספר צעדי מדיניות וחקיקה שפגעו ופוגעים בבעלי חיים:

• באמתלה של שמירה על ביטחון המזון בזמן מלחמה, קבע משרד החקלאות (פקיד הדיג) הרחבה קיצונית של הדיג בתקופת הרבייה של דגים בים התיכון. אחת מהטענות הייתה שהדבר מתאפשר בשל דגים רבים יותר שהגיעו מחופי עזה.

• לאונייה ועליה כ-16,000 בני צאן ובני בקר מאוסטרליה אושר מסע ארוך באופן חסר תקדים לישראל, תוך הקפת יבשת אפריקה, ולאחר שמסע ראשון נעצר בעקבות צעדים משפטיים. הקפת יבשת אפריקה נבעה מאיום החות'ים בים האדום. משרד החקלאות אישר את שני המסעות (ואף הארכה של המסע הראשון שנמנעה רק בגלל עמדת משרד החקלאות האוסטרלי). גם כאן נטען הצורך ב"ביטחון המזון".

• משרד החקלאות קידם חקיקת בזק שהקלה את התנאים להמתה של כלבים משוטטים באזור עוטף עזה. לטענת המשרד, בשל "חדירה של כ-5,000 כלבים מהעוטף". במקור ביקש המשרד לתקן את החוק כך שתתאפשר המתה מיידית לאחר לכידה, אולם לאחר מאבק הוארך המועד ל-4 ימים. בדיעבד הסתבר כי למשרד לא היו נתונים בדבר מספר הכלבים. כן הודו נציגי המשרד כי אין דרך להבחין בין כלבים שחדרו מעזה לכלבים המשוטטים הרבים שהיו באזור גם כך. עוד הקצה המשרד למעלה משני מיליון שנים ללכידת כלבים שאינם "בני אימוץ" – מן הסתם לשם המתתם. בימים אלו הוציא המשרד קול קורא המציע תמיכות לישובים סמוכי גדר, לרבות תמיכות ישירות בהמתת כלבים ברעל.

• המלחמה גם שימשה תירוץ לתוכנית המוצהרת של ארגון מגדלי העופות להאריך את תקופות המעבר ביחס ללולים בתעשיית הביצים. משרד החקלאות תיקן את תקנות צער בעלי חיים בנושא כך שתתאפשר החזקתן של תרנגולות בצפיפות של 350 סמ"ר לתרנגולת (במקום 600 כפי שנקבע בהוראת המעבר) לעוד שנתיים נוספות. התירוץ היה מצוקת הביצים בגלל הקשיים בגבול הצפון. בפועל – מדובר היה בצעד שקודם עוד קודם לפריצת המלחמה, כפי שהודו נציגי התעשייה בדיונים.

כללי – אכיפה וביצוע של חוק צער בעלי חיים והחלטת ממשלה 833 לעניין הגנת בעלי חיים

• החלטת ממשלה 833 מ-2015 שנועדה לקבוע שורה של צעדים אופרטיביים לשיפור ההגנה על בעלי חיים אינה מיושמת ברובה על ידי משרד החקלאות. רוב התקנות שנדרש משרד החקלאות להתקין לא קודמו כלל, ורק קובץ אחד חוקק; הוועדה המייעצת שהוקמה מכוח ההחלטה גיבשה רק ארבע המלצות מאז הקמתה, ורק אחת מהן יושמה; התקציבים מכוח ההחלטה לא מיושמים באופן סדור ומנומק; ולא הוסמכו פקחים ממשרדי ממשלה אחרים. החלטת ממשלה 833 נועדה לקבוע מעין תקופת מבחן לתפקודו של משרד החקלאות באכיפת חוק צער בעלי חיים, ומקץ שמונה שנים ניתן לומר כי הוא כשל בה באופן מובהק.

• משרד החקלאות לא קיים את חובתו לפי החלטה 833 ולפי החוק להתקין תקנות צער בעלי חיים להסדרת תנאי ההחזקה של מגוון בעלי חיים: פרות, עגלים, כבשים ועזים, עופות בתעשיית הבשר ודגים, וכן לא הסדיר את התקנות לעניין צער בעלי חיים בבתי מטבחיים ובמשחטות. גם בתגובתו לעתירות ביחס לתקנות בתי מטבחיים ומשחטות ותיקון התקנות להובלת בהמות – מוסיף המשרד לגרור רגליים.

• האכיפה של חוק צער בעלי חיים נעשית באופן פגום – משרד החקלאות כמעט שלא מטפל באופן פלילי ומינהלי בעבירות שמתגלות אגב ביקורות שנעשות על ידי מפקחיו. תלונות שמופנות למשרד מועברות לווטרינרים הרשותיים – שחסרים את הכלים לחקירתן וברוב המקרים כלל אינם מוסמכים לכך. מדיניות המשרד שלא לתת סמכות להטלת קנסות לווטרינרים רשותיים, ושלא להטיל קנסות מינהליים במקום – הופכת את האכיפה היעילה לבלתי–אפשרית. בשנת 2022 כולה רק 228 קנסות מינהליים, בשנת 2023 נרשמה ירידה קיצונית נוספת והוטלו רק 21 קנסות מינהליים בכל הארץ.

כלבים וחתולים

• מדי שנה מומתים אלפי כלבים בריאים בכלביות הרשותיות, ואלפים נוספים מומתים בירי חי ובחיצי רעל. מגמה זו נמשכה בשנת 2023, בד בבד עם עלייה במאמצי ההמתה באזור העוטף.

• אחד מהגורמים המרכזיים להתרבות הבלתי מבוקרת של כלבים שמובילה להמתות ההמוניות הוא הסחר המאסיבי בכלבים בישראל. בדומה לשנים קודמות, כ-75% מ-64,000 הכלבים שנולדו ונרשמו במאגר משנת 2022 ועד ספטמבר 2023 הם כלבים "גזעיים" או "דמויי–גזעיים" שהם תוצאות של הרבעות וסחר. מנהל השירותים הווטרינריים סירב להגביל את היבוא של כלבים, לרבות כלבים פחוסי אף הסובלים מפגמים גנטיים חמורים. הצעת חוק להגבלה של סחר ויבוא של כלבים אושרה בקריאה ראשונה ונמצאת בדיונים בכנסת ובממשלה.

• התקציב המוקצה בחוק לצמצום התרבותם של חתולי קהילה לא מנוצל באופן סדור ומבוסס מדעית. למרות הליך שיתוף ציבור מתמשך, ושורה של ישיבות בוועדה המייעצת להצגת ממצאי אגף רווחת בעלי חיים במשרד החקלאות, טרם גובשה מדיניות סדורה לניצול יעיל של התקציב. היעדר התכנון של האגף מתפרש כיום גם על תקציב צמצום התרבות כלבים.

החזקה לא–חקלאית של בעלי חיים

• הפיקוח על מתקנים לא–חקלאיים ממשיך להיות סמלי וחסר, כאשר ב-2023 רק 116 ביקורות על פינות חי נעשו בכל הארץ על ידי הגורם המוסמך – משרד החקלאות. נכון לחתימת הדוח, משרד החקלאות טרם העביר את הדוחות לעיוננו, יותר מתשעה חודשים לאחר שהתבקשו ואחרי שהוגשה עתירה בנושא.

• במערכת החינוך פועלות מאות פינות חי, וחוגי חיות המניידים בעלי חיים למוסדות חינוך נפוצים, למרות שהם נקבעו כחריגים בחוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא. למרות המלצות הוועדה המייעצת להפסיק את חוגי החיות ואת הקמתן של פינות חי חדשות במשרד, ולמרות ההסכמה הרחבה על הסבל לבעלי החיים והנזק החינוכי שבהן – משרד החינוך לא פעל לשינוי חוזר המנכ"ל כפי שהודיע שיעשה בעבר. מתגובותיו האחרונות של המשרד עולה כי למרות טענותיו בנושא, אין כל בסיס מחקרי או מקצועי למדיניותו.

בעלי חיים במשקים החקלאיים המתועשים

• למרות אחוז הטבעונים והצמחונים הגבוה והאפשרויות הטבעוניות הרבות, ישראל ניצבת במקום הראשון בעולם בצריכת בשר עוף לנפש, ובמקום הרביעי בצריכת בשר באופן כללי. צעדי המדיניות של משרדי האוצר, החקלאות והכלכלה סותרים את מדיניות המזון הלאומית לפיה יש לצמצם בצריכת מוצרים מן החי מטעמי בריאות וסביבה, ותמיכות בגובה של מאות מיליוני שקלים ניתנות באופן המקדם ייצור מזיק, מזהם ואכזרי. התמיכות מפורטות בדוח עצמו.

• גם בתעשיית המזון מן החי ביקורות צער בעלי חיים חסרות ומעטות. ב-634 רפתות חלב בוצעו בסה"כ 10 ביקורות בשנת 2023 – בממוצע ביקורת אחת כל 63 שנים – למרות שאגף רווחת בעלי חיים מסר למבקר המדינה כי בכ-20% מהן קיימות הפרות צער בעלי חיים חמורות. במפטמות בוצעו בסה"כ 5 ביקורות, ובעדרים של בני צאן ובני בקר לא בוצעו ביקורות כלל, וכך גם ב-136 בריכות גידול הדגים. את הביקורות שנעשו בתעשיית בשר העוף והביצים לא קיבלנו, ולא ברור איך הן נעשות (לטענת המשרד בוצעו כ-1,000 כאלו). למרות שתקנות צער בעלי חיים לעניין תרנגולות בתעשיית הביצים הותקנו ב-2022, טרם נוסחו דוחות ביקורת מתאימים, למרות פניות חוזרות בנושא. בחלק מהתחומים – עופות בתעשיית הבשר, בני צאן ודגים – לא נעשתה כל עבודה לקידום תקנות.

• גם במקרים בהם הועברו למשרד החקלאות ראיות חותכות לעבירות על תקנות צער בעלי חיים בתעשיית הביצים – נרשמה גרירת רגליים. בחומרים שהעברנו בתחקיר נמשך הבירור הראשוני קרוב לשנה, לפני שהועבר לאחרונה ליחידת החקירות (ולאחר שנמסר לנו כבר כי במקום לא נמצאו עבירות). בעבר, עיכוב בפעולות החקירה היה בין הנימוקים שהובילו לאי–נקיטת צעדים פליליים בשל "חלוף הזמן".

• משרד החקלאות עיכב ב-2022 את קידומה של הצעת חוק שתאסור על פעולות ריסון והשחתה במשקי חזירים, בטענה כי הוא מגבש מדיניות כזו בעצמו. דו"ח הוצאות הרגולציה שנמסר ע"י אגף רווחת בעלי חיים שהושלם עוד במאי 2022 טרם אושר על ידי המשרד, וכך גם קידום תקנות שיאסרו סירוס וחיתוך זנבות ושיניים של חזרזירים ללא הרדמה, ותקנות שיאסרו ריסון אמהות הרות ומיניקות בכלובים שאינם מאפשרים לאמהות להסתובב ולנוע ממקומן. עד ליום זה טרם פורסם דוח הרגולציה, ולדברי המשרד אין צפי לפרסומו.

• למרות תיקון חוק שחייב את משרד החקלאות להגיש לאישור ועדת החינוך של הכנסת תקנות צער בעלי חיים לעניין בתי מטבחיים עד ספטמבר 2016, אלה טרם הותקנו עד היום. בעתירה שהגשנו בנושא ביקש משרד החקלאות לעדכן שוב ושוב, אך אלו טרם הונחו על שולחן ועדת החינוך של הכנסת עד חתימת הדוח. כך גם ביחס לתיקון לתקנות להובלת בהמות, אותן התחייב המשרד לתקן עוד בשנת 2020.

• בתחום המשלוחים החיים נרשמה בשנת 2023 ירידה של יותר מ-30% מנתוני השיא של 2022 – ועדיין יובאו לישראל 642,098 טלאים ועגלים יובאו לישראל באוניות המשלוחים.

חיות בר

• בשנת 2023 נצודו יותר ממאה אלף חיות בר, למרות ירידה מסוימת במספרים, שייתכן שנבעה מהמלחמה והגבלת הירי בתחילתה. מאירועים שונים ברחבי הארץ, ובפרט ממדיניות עיריית חיפה ורשות הטבע והגנים שם, שעליה קיימים נתונים רבים של הרשויות (שחלקם הוסתרו מהציבור), ותיעוד רב של תושבים – אפשר ללמוד כי ירי וציד משמשים במקרים רבים פתרון מיידי, על אף שלא ננקטו פעולות חלופיות ממצות, בניגוד לחוק.

• הצעת חוק לאיסור מלכודות דבק ומלכודות רגל, שהן מלכודות אכזריות במיוחד, הוכנה לקריאה ראשונה בשנת 2022, אולם נעצרה בשל התפזרות הכנסת. נוסח דומה אושר בקריאה טרומית בכנסת הנוכחית, וטרם אושר לדיון בקריאה ראשונה על ידי ועדת החינוך של הכנסת.

• נמשכו מאבקים לעצירת תוכניות בנייה שלא מביאות בחשבון את הנזק שנגרם לחיות הבר ולסביבה. תנו לחיות לחיות עתרה נגד קידום תוכנית הבנייה ברכס לבן בירושלים, והחברה להגנת הטבע ערערה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שאישר את תוכנית ההפרדה המפלסית בצומת אורה. מאבקים משפטיים מתקיימים גם ביחס לתוכנית הבנייה בנחל רבה שבגדה המערבית. בינתיים, נראה כי נעצרה תוכנית הבנייה במורדות משואה, לאחר שלוש עתירות שהוגשו לאורך השנים והתקבלו נגדה, בגלל הנזק שהייתה גורמת לבעלי החיים המוחזקים בגן החיות התנ"כי הסמוך.

• משרד החקלאות מתמיד בעמדתו לפיה יש להמית כל בעל חיים שהוברח לישראל ללא רישיון, חלף מציאת פתרונות חלופיים וגיבוש נוהל לעניין הברחות ואכיפת האיסור עליהן. תנו לחיות לחיות הגישה עתירה בדרישה לחייב את המשרד לגבש נוהל בשיתוף רשות הטבע והגנים. בעקבות העתירה גיבשו המשרד ורשות הטבע והגנים נוהל לטיפול בחיות בר מוברחות שנמצאות בסכנת הכחדה, אך המשרד עודנו מסרב לגבש מדיניות כזאת ביחס לבעלי חיים אחרים.

ניסויים בבעלי חיים

• בשנת 2022 עלה מספר בעלי החיים ששימשו בניסויים מ-377,215 בעלי חיים ל-391,141 בעלי חיים. 267,650 מתוכם היו עכברים, ו-63,967 דגים. יותר מ-90% מבעלי החיים שבוצעו בהם ניסויים הומתו לאחר הניסוי. מאז 2015 לא בוצע כל שינוי ברשימת החלופות המאושרות לניסויים בבעלי חיים של המועצה לניסויים בבעלי חיים.

• ביקורות במוסדות לניסויים נעשות באופן לא אחיד ולא מובן. בשנת 2022 נמסר לנו שנעשו רוב הביקורות בעל–פה. המגמה המשיכה ב-2023, אולי כדי למנוע מידע כתוב מהציבור.

• היעדר המידע הגלוי ביחס לניסויים בבעלי חיים, הפיקוח עליהם ותוצאותיהם מדגיש את הצורך בשקיפות בתחום זה, ששנוי במחלוקת ציבורית עמוקה. תחת זאת, נוהגים מוסדות האקדמיה ומוסדות הפיקוח במדיניות של סודיות והסדרה, שאף מעוגנת בחלקה בחוק המסדיר את הניסויים בבעלי חיים.

• משרד הביטחון מסתיר את הנתונים, לרבות הנתונים המספריים הכלליים, בכל הנוגע לניסויים הנערכים במערכת הביטחון, בטענות לפגיעה בביטחון המדינה. בפועל – נתונים אלו נחשפו בעבר והצביעו על כמות גדולה של ניסויים בדרגות חומרה גבוהות. מעטה הסודיות הכפול – מטעמי סודיות הניסויים ומטעמי ביטחון – מדגיש את הצורך בשקיפות בכל הנוגע לניסויים גם בתחום זה.