על קרטון הביצים של לול 'אל-על' ברמות השבים מופיעה הדמיה של תרנגולת על רקע דשא ירוק, אלא שהמציאות מעלה תמונה אחרת, עגומה בהרבה – החזקה בכלובי סוללה, צפיפות, כאב וסבל. היום התפרסמו ב'מעריב' ממצאי התחקיר שערכנו בלול בשיתוף עם עמותת סנטיאנט.
התיעוד מעלה תמונה קשה של התעללות בתרנגולות שמפרה אפילו את החוקים המינימליים הקיימים ביחס לצער בעלי חיים בלולי ביצים –התרנגולות מוחזקות בכלובים בצפיפות של פחות מ-250 סמ"ר לתרנגולת, כשהחוק מחייב שטח צפוף גם כך של 350 סמ"ר (כגודל דף A4), וגודל האבוס שלהן מחייב אותן להתחרות זו עם זו על מזון. תרנגולות חולות ופצועות מופקרות במעברים שבין הלולים ללא מים ומזון, כך שבמקום להעבירן לטיפול שיקל את סבלן או לבצע בהן המתת חסד, העובדים בלול מניחים להן לגסוס ולרעוב בתהליך איטי ורווי סבל.
לצד ההתעללות בתרנגולות, התיעוד העלה סכנה של ממש לציבור הצרכנים. הלול שורץ חולדות שמטילות את גלליהן בכל מקום, ונצפו בו פגרים של חולדות ותרנגולות במצב ריקבון מתקדם. בנוסף, חלק מהביצים נשטפו מהלשלשת ודם שכיסו אותן, בניגוד לחוק. אחד העובדים הסביר את זה בכך שבתקופות החגים מנהלי הלול דורשים שיווק של מספר ביצים רב יותר. הייתם מצפים שמשרד החקלאות, האמון גם על צער בעלי חיים וגם על פיקוח על המזון מהחי ובריאות הציבור, יפעל במהירות כדי לשים סוף לזוועות שמתרחשות בלול. אלא שכדרכו, לקח לו למעלה מחצי שנה כדי להתייחס לפנייה שלנו, וכשסוף סוף עשה זאת, זה היה רק בשביל להודיע לנו כי נערכה במקום ביקורת ולא נמצאו הפרות של חוק צער בעלי חיים. לחלק הנוגע לבריאות הציבור לא התייחסו בכלל.
התיעוד שמצורף פה לא משאיר מקום לספק – חייהן הקצרים של התרנגולות בלול הם גיהנום עלי האדמות, ומשרד החקלאות לא נוקף אצבע כדי לשנות את המצב. התרנגולות מוחזקות בצפיפות קיצונית ונאלצות להתחרות אחת עם השניה על מזון. אם יחלו או יפצעו, מותן יהיה איטי וכואב. אתם מוזמנים לצפות בסרטון שמציג חלק קטן מהזוועות המתרחשות בלול, ולשפוט בעצמכם.
