בכאב שממש פיזית, קורע את הלב, אנחנו נפרדים היום מברי האהוב שלנו, שננטש מבית כשהיה צעיר מאוד והיום, אחרי חיים שלמים מאחורי הסורגים, הגוף אמר די ובגיל 12 הוא שוחרר לחופשי.
כלב גדול, אחד כזה שמלכתחילה, אף אחד לא רוצה לאמץ, כי אנשים עדיין חושבים שבשביל כלב גדול צריך בית עם חצר..כלב גדול שהיה פעם מלא שמחת חיים וכל כך אהב לצאת עם מתנדבים לטיולים, כלב גדול עם לב כל כך גדול ורגיש, שכל יום שעבר ולא בחרו בו, העצב והתסכול השתלטו על כל הגוף והנשמה הגדולה שלו.
ראינו אותו הולך ונסגר. ראינו אותו מתוסכל. כשמאמצים היו עוברים ליד הכלוב שלו, הכלב "הענק והמפחיד" היה נובח בכל כוחו. כמה שהלבבות של הכלבים שלנו רגישים. באיזו קלות נוטשים אותם ומשאירים בהם כאלה פצעים, שאצל חלקם, פשוט לא מצליחים להחלים.
ברי אהב לשחק כמו גור קטן, כל כדור היה מיד מקפיץ אותו בחצר וככה, גם אני, למרות שנשכת אותי, הצלחתי איתך לתקשר דרך המשחקים.
אני יודעת שהופתעת שלמרות שנתת לי ביס, אני עדיין מעוניינת איתך בקשר רציני.
זה כי אני מבינה את הלב שלך ברי, גם אותי נטשו בחיים האלה אנשים שהיו לי למשפחה. וכשנוטשים אותך, האנשים שסמכת עליהם בעיניים עצומות שיהיו לך למשפחה- זאת התעללות לכל דבר והיא לתמיד, מכאיבה בלב בלי הפסקה.
אולי השארת לי ביס צלקת כדי שאזכור אותך תמיד ואדע לסלוח ואת הכעס להפסיק.
מצטערת שלא הצלחנו לעשות לך תיקון ללב, למצוא את המאמץ האמיץ #אומנהלחיים שיראה בתוך הכלב הגדול, את הילד הקטן והכואב.
אוהבים אותך, כמו שאתה, לתמיד
