בית המשפט העליון קבע: דגים הם ערכי טבע מוגנים, גם אם יובאו לישראל במסגרת סחר! זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל לפני כמה חודשים נודע לקליניקה לצדק סביבתי ולהגנה על זכויות בעלי חיים על ערעור עקרוני בו התבקש בית המשפט לקבוע בדיוק ההיפך. אדם שביקש לייבא לישראל דגי טריגון (סטינגריי) ממין ייחודי לנהר האמזונס להחזקתם למטרות נוי, הסתמך על פסיקה בודדת מלפני 20 שנה, וטען שבעלי חיים מיובאים אינם "ערך טבע מוגן", ושרשות הטבע והגנים לא מוסמכת לפקח על סחר מסוג זה.
הקליניקה הגישה בשמנו בקשת הצטרפות להליך כ"ידידת בית המשפט”, בה צידדה בהחלטת רשות הבע והגנים שלא לאשר את ייבוא הדגים, אולם הוסיפה שהדיון בנושא לא יוכל להיות שלם מבלי שיישקלו השלכותיו הישירות על בעלי החיים עצמם: הן אלו הנסחרים, והן אלו שייפגעו בעקיפין בעקבות סחר זה במדינת מוצאם ובישראל.
על הבקשה עבדו במרץ הסטודנטיות שירה כרמלי ואלה שטיין, בהנחיית עו"ד אמנון קרן, וצורפו לה שתי חוות דעת מומחים (בהתנדבות): הראשונה של ד"ר ג’ונתן בלקומב, מומחה בינלאומי להתנהגות ולרווחת דגים, שתיארה את עולמם המורכב והעשיר של דגי הטריגון והסבל הנגרם להם בשביה; והשניה של ד"ר נגה שני, מומחית לאקולוגיה פוליטית ולפשיעה סביבתית, שתיארה את מאפייני הסחר בהם והשלכותיו האקולוגיות והאתיות. על בסיס אלו נטען שהסחר בדגי הטריגון והחזקתם הפרטית, כמו היו קישוט חי ונושם לסלון, מנוגד לאיסור ההתעללות שבחוק צער בעלי חיים. כן נטען שתכליתו ולשונו של חוק גנים לאומיים, האופי הבינלאומי של הסחר בחיות הבבר והמשבר האקלימי–אקולוגי שכבר נותן אותותיו – מובילים למסקנה שיש להחיל על הדגים את ההגנות שבחוק זה, בין אם הגיעו לארץ באופן טבעי ובין איתרע מזלם והובאו אליה במסגרת סחר.
לשמחתנו, בדיון שלשום השופטים פוגלמן, גרוסקופף וכשרהצביעו מיד על הכשלים בטענות המערער, והוא חזר בו מהערעור טרם דיון בתשובת רט”ג ובבקשת ההצטרפות. בו במקום ניתן פסק–דין קצר שבו הובהר שבית המשפט מאמץ את העמדה לפיה חוק גנים לאומיים חל גם על ייבוא וסחר של ערכי טבע מוגנים (בעלי חיים, צמחים ואף דוממים מסוימים– שאינם נכללים תחת החוק להגנת חיית הבר). בכך נסתם הגולל על טענות דומות המועלות זה שני עשורים מצד סוחרים ומחזיקים שלא כדין בחיות בר. התקדים הנוכחי קובע כעת שאין עוד מחלוקת בעניין: ערכי טבע מוגנים הם כאלה ללא תלות באופן הגעתם לישראל, ודגי הטריגון יכולים לנשום לרווחה.
תודה ענקית לסטודנטיות אלה ושירה שעבדו על הפרויקט, והוסיפו: במהלך העבודה על תיק הטריגונים נחשפנו לתחום המרתק של הסחר הבלתי חוקי בחיות הבר, למארג החקיקתי והאמנות שמסדירות את הנושא, ולשלכות הרוחב שלו. זהו ביטוי מובהק לשימוש בכלי המשפטי כדי להגן על בעלי החיים עצמם ועל המערכות האקולוגיות בארץ ובעולם. שמחנו על ההזדמנות לקחת חלק במאמץ המבורך, ועל פסק הדין המהווה צעד חשוב במאבק נגד הסחר בחיות הבר בכלל, ובדגים אקזוטיים בפרט, ויסייע במניעת סבלם.