הגענו השבוע לכנסת פעמיים כדי להשמיע את קולם של בעלי החיים.
בפעם הראשונה, הגענו לדיון בוועדת החינוך בהצעת חוק שהגישה חברת הכנסת יסמין פרידמן בעזרתנו, שנועדה למנוע פרקטיקות אכזריות במיוחד בתעשיית הבשר, של חיתוך זנבות ושיניים וסירוס של חזרזירים ללא הרדמה, ושל ריסון אמהות מיניקות בכלובים שלא מאפשרים להן אפילו להסתובב במקום. הצעת החוק הגיע אחרי שגורמי המקצוע במשרד החקלאות גררו רגליים במשך שנים, ולא קידמו את האיסור הזה, על אף שמחקרים, לרבות מחקרים בחסות המשרד, הוכיחו שהפרקטיקות האלה גם אכזריות וגם מיותרות!
בדיון דיברנו על מה שצריך לקרות כדי שיהיה אפשר לאסור את הפרקטיקות האלה – אכיפה של תקנות צער בעלי חיים ותנאי המינימום להחזקת חזירים שכבר קבועים בהן ממילא. לראשונה, בעקבות הלחץ שהופעל עם הצעת החוק (שעברה בקריאה טרומית לפני כחודשיים), והרוח החיובית המנשבת מלשכת שר החקלאות, שמענו, בצד התירוצים הרגילים של גורמי המקצוע והניסיון לתת גיבוי דווקא למגדלים שמפירים את הוראות חוק צער בעלי חיים ותקנותיו, גם על צעדים שעושה המשרד כדי לתקן את התקנות ולאסור את הפרקטיקות האכזריות של ריסון האימהות וחיתוך האיברים ללא הרדמה.
כמובן, מוקדם מאוד לחגוג – אין ספק שעוד צפויים קשיים רבים, לחץ של המגדלים וחוסר שיתוף פעולה של גורמים שונים, אבל אנחנו לא מתכוונים להרפות, ואנחנו נילחם עד שהאיסורים האלה יעברו, אם בחוק ואם בתקנות!
