אתמול קיבלנו החלטה עצובה מבית המשפט העליון: משרד החקלאות יוכל להרוג את הקנריות שהוחזקו אצלו אחרי שהוברחו מירדן.
לפני חודשיים קיבלנו דיווח על החרמה של קנריות שנתפסו בגשר אלנבי, ושמנהל השירותים הווטרינריים החליט שצריך להרוג. הגשנו עוד באותו יום עתירה לבית המשפט, שימנע את ההמתה. בתגובה – המנהל ציין חשש לשפעת עופות, למחלת ניוקאסל ועוד ועוד. בדיון למדנו את האמת, שהייתה די ברורה: אין חשש לאף אחת מהמחלות האלו. המנהל רק חזר ודיבר על חשש ממחלה "כלשהי", שלא ניתן לדעת מהי. מהתגובה שלו הבנו שזאת מדיניות גורפת: כל בעל חיים שמוברח ולא ניתן להחזיר לארץ המקור לא יבודד וישוקם – אלא יומת.
למרות "החשש", משרד החקלאות גם דיווח לבית המשפט שהקנריות לא מוחזקות בהסגר, למרות הוראות בית המשפט בנושא. הבנתם? הקנריות מסוכנות מאוד, אבל לא ניתן למצוא דרך להחזיק אותן בלי לחשוף את עובדי המשרד אליהן.
בית המשפט המחוזי קיבל את הטיעונים המשתנים והחלקיים של המנהל, ודחה את העתירה. הגשנו ערעור לבית המשפט העליון, וביקשנו שעד החלטה בערעור, הקנריות לא יומתו – כדי שיהיה בו טעם.
אחרי חודש השופט אלרון החליט לדחות את הבקשה שלנו לצו מניעה זמני. חודש שבו היה ניתן לסיים כבר את הדיון בעתירה ולהתייחס לטיעונים לגופם. בהחלטה שלו חזר בית המשפט על הטענות הלא-אמינות של המנהל, והתעלם מכל החורים בגרסת המנהל, עליהם הצבענו בערעור המפורט שלנו.
אז הקנריות יומתו, בלי לקבל את יומן בבית המשפט בערעור. בינתיים – ייבוא מסחרי של כלבים וחתולים, משלוחים חיים ובעיקר כל תעשיית המזון מן החי – ימשיכו להיות המקור האמיתי למחלות ולמגפות. אבל לפחות השירותים הווטרינריים יוכלו להמשיך להמית כל בעל חיים שיוברח, ולא לטרוח בבדיקות רפואיות, שהרי לפי תגובת המנהל בבית המשפט, ה"נזק הכלכלי" של כ-4,000 ₪ הוא שיקול מהותי לדחיפות המתת הציפורים, ומהמתתן "לא הוכח כל נזק" שייגרם לנו.
את הקנריות האלו כנראה כבר אין איך להציל ממוות, אבל נמשיך להילחם נגד הנוהל הלא-רשמי והנורא של המתה גורפת של בעלי חיים מוברחים!
