הסבל המיותר בשביל כוס חלב

 
-עגלים המוחזקים ללא מים זמינים.
-עגלים המוחזקים בבידוד בתאים אשר גודלם קטן מהמינימום בתקנות – התאים כל כך קטנים כך שהעגלים אפילו לא יכולים להישכב על הצד ולפרוש רגליים.
-שאריות גופת עגל אשר נקשר בצווארו לעמוד המוצב במרחק מסוים מהרפת. לצד גופת העגל ניתן לראות שאריות גפיים של לפחות עגל אחד נוסף, דבר המרמז על התנהלות שיטתית. איננו יודעים האם נקשר העגל לעמוד בעודו בחיים על מנת להיאכל על-ידי חיות טורפות, בבחינת "קורבן", על-מנת שלא תיטרפנה שאר הפרות ברפת או שמא נקשר לעמוד עגל מת.
-עובדים אשר בועטים בפרות ומכים בהן עם מה שנדמה כצינור פלסטיק.
-נצפו פרות רזות רבות שעצמותיהן בולטות.
אנחנו לא מוותרים לאף עבריין ועוברים רפת ועוד רפת, מגישים תלונה אחר תלונה. אך חשוב מכל לזכור, אם אנו באמת רוצים לשים סוף לסבל הזה, שהינו תוצר בלתי נפרד מתעשיית המזון מהחי – הכדור נמצא במגרש שלנו: הצרכנים.
אם כולנו ביחד נצרוך מזון מהצומח, נוכל לבנות עולם בו נוכל לפגוש בפרות כאשר הן מדלגות ומאושרות בטבע, ולא בתנאים מכפירים ואכזריים כאלו.