13/05/2021

תגיות:
,,

לפני מספר חודשים קיבלה המחלקה הווטרינרית בבת ים פנייה על המלטה של שישה גורי חתולים בבית ספר שבעיר. המחלקה שלחה פקח למקום, שהפריד באכזריות את גורי החתולים היונקים מאמם. הפקח לא הסתפק בכך, והכניס את הגורים לארגז קרטון, והציב אותו ליד פח הזבל הקרוב, ובכך גזר על הגורים מוות בגסיסה איטית.

המעשה הגיע לאזניהם של פעילים מקומיים, שביקשו בכל דרך לדעת איפה הגורים, אך המחלקה הווטרינרית סירבה למסור את מיקום הגורים! לבסוף, ובהרבה מזל, הצליחה פעילה מקומית לאתר את הגורים ולהציל אותם ממוות אכזרי.

בעקבות המקרה שלחנו מכתב דחוף לעיריית בת ים. במכתב ביקשנו להבין מדוע נהג הפקח באופן זה, ומהי מדיניות העירייה לטיפול בבעלי חיים פצועים.

העירייה הגיבה במכתב בן שש שורות בלבד, בו כתבה כי “הפקח פעל כשורה”, וכי “החתולים הובאו למקום מוגן בו טופלו כראוי”. ביחס לעיקור החתולה ולמדיניות הטיפול מסרו לנו רק ש”פעולותיה של העירייה מוגבלות בכוח אדם מספק ובתקציב”.

ואנו שואלים, איך מחלקה ווטרינרית יכולה לגלות כזו אכזריות ואדישות לגורלם של בעלי חיים? נראה, שבעיר שבאופן קבוע לא מטפלת בבעלי חיים פצועים בשטחה, ושעד לא מזמן נמנעה מביצוע דרך קבע של עיקורים וסירוסים בחתולי קהילה, גם היחס לאמהות ולגורים הוא יחס המפקיר אותם למותם.

נזכיר עיריית בת ים ולכל הרשויות המקומיות בישראל, שמניעת התרבות של חתולי קהילה וכלבים משוטטים היא מטרה לאומית. לטובת בעלי החיים ובני האדם כאחד!