כמדי שבת, פוסט השבת שלנו מוקדש למישהו שעושה משהו למען בעלי החיים. השבת, באהבה גדולה, אנחנו מקדישים את פוסט השבת שלנו לאסף ושלי חרלפ המדהימים.
לפני מספר חודשים הוצאנו את נס מהסגר. הוא היה במצב קשה כל כך, שהוחלט להעביר אותו לבית החולים הוטרינרי בבית דגן בגלל שסבל מאנמיה חריפה מאוד ונמצא בסכנת חיים. נס אושפז למשך 3 שבועות בהם אובחן לשתי מחלות: לישמניה (המכונה גם שושנת יריחו) מחלה שפוגעת במערכות רבות בגוף ומטופלת בכדורים לכל החיים ו-IMHA מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון של הגוף תוקפת את תאי הדם האדום.
הוא היה עור ועצמות, בסכנת חיים, עם פגיעה כליתית, הצטברות נוזלים בכיס הלב…ומה לא. הנס הראשון היה כשהקטן הזה בכלל הצליח לשרוד. בכלל הצליח לנשום כשהוא עור ועצמות ועמוס בכל כך הרבה סיבוכים בגופו.
בבית דגן טיפלו בו סביב השעון, הוא קיבל מנות דם והתחזק, הוא יצא מכלל סכנה וחזר אלינו למרפאה לעוד חודשים ארוכים של אישפוז. עוד בדיקות וטיפולים, כל היום עמוס במחטים שמזריקות לו לגוף ברזל וסטרואידים והורמונים לעידוד תאי דם…והוא נלחם הקטן הזה. הוא נלחם ואנחנו נלחמנו ביחד איתנו. כי ביום שהוצאנו אותו מההסגר בכזה מצב נוראי- הבטחנו לו שאצלנו נותנים לכולם לחיות ונלחמים על החיים של כל נשמה, שהגיע לעולם הזה וזקוקה לעזרה.
ונס התחיל להחלים. הוא התחזק והחל להשמין. וכל בוקר כשראינו אותו מחייך לעברנו, הלב היה מתפוצץ מאושר. וכבר לא היה לנו איך לעזור לו במרפאה. כי כלב כמו נס, עם לישמניה בגופו, פשוט צריך לקבל כדורים לכל החיים. צריך לעבור מדי פעם בדיקות דם ובעיקר..צריך בית- כי הנפש והגוף תמיד הולכים ביחד יד ביד ומחזקים האחד את השנייה.
והרבה אנשים ראו את נס ורצו לאמץ אותו. הוא כזה ממתק, שהיה קשה לעמוד בקסם שלו. הוא גם עלה כאן בפייסבוק מספר פעמים, עם הרבה שיתופים. אבל בית לא נמצא. אף אחד לא רצה לאמץ כלב (כמו שמישהי כתבה לי: "מקולקל") שנושא מחלה. אף אחד לא רצה לאמץ כלב עם "תיק" שבתוכו כדורים שצריך לתת לו מדי יום.
אבל כששלי ואסף הגיעו אלינו למרפאה, גם הם לא הצליחו לעמוד בקסם של הקטן הזה. הם ביקשו לקחת אותו לאומנה. הם ישבו עם הוטרינרים שלנו שהסבירו להם כל מה שצריך לדעת על המחלה. הם ביקשו להיות איתו ולחשוב. לקחת אחראיות מלאה ולבדוק אם הם באמת יכולים לעושת לו טוב. כעבור שבוע בלבד, הם חזרו אלינו נחושים: "אנחנו את נס מאמצים".
דמעות של אושר מילאו את המרפאה, אני מודה, לכלב כמו נס, הסיכוי למצוא בית הוא לגמרי בגדר נס! כי יש לנו עוד כמה כלבים שנושאים בגופם את הלישמניה ומחכים כבר למעלה משנה בכלבייה..ולמצוא זוג מדהים שכזה זו בהחלט ברכה, כנראה לכבוד חג הניסים שמגיע אלינו בקרוב..
שלי ואסף היקרים! ריגשתם אותנו כל כך כשפתחתם את הלב ואיפשרתם לעצמכם לבדוק בצורה הכי נקייה שיש, אם אתם יכולים להיות הורים לנס. אנחנו מעריצים אתכם על שלא שללתם את האימוץ שלו, ברגע ששמעתם על המחלה אוהבים אתכם על שאימצתם אותו אחרי שהכרתם אותו והתאהבתם בו והוכחתם לנו (והלוואי ולעוד כמה אנשים) שכשהלב פתוח לתת אהבה, כל אימוץ הוא אפשרי.
אנחנו שולחים לכם מכאן תודה ענקית ואני בטוחה, שעם הזמן, תגלו שהענקתם לעצמכם את המתנה הכי גדולה של החיים כשבחרתם לאמץ דווקא כלבלבון אחד כזה מדהים, שאיש לא רצה, הכלבלבון הזה ימלא את חייכם באהבה הכי חזקה שחוויתם אי פעם בחיים.
הלוואי ונזכה בשבת הזאת לפגוש עוד אנשים נדירים כמוכם, שיגיעו אלינו- נקיים. יגיעו להתאהב באחד הכי לא ימושלם שיש שיהפוך את חייהם להכי מושלמים שיש.
שתהיה לכולכם שבת שלום
הוא היה עור ועצמות, בסכנת חיים, עם פגיעה כליתית, הצטברות נוזלים בכיס הלב…ומה לא. הנס הראשון היה כשהקטן הזה בכלל הצליח לשרוד. בכלל הצליח לנשום כשהוא עור ועצמות ועמוס בכל כך הרבה סיבוכים בגופו.
בבית דגן טיפלו בו סביב השעון, הוא קיבל מנות דם והתחזק, הוא יצא מכלל סכנה וחזר אלינו למרפאה לעוד חודשים ארוכים של אישפוז. עוד בדיקות וטיפולים, כל היום עמוס במחטים שמזריקות לו לגוף ברזל וסטרואידים והורמונים לעידוד תאי דם…והוא נלחם הקטן הזה. הוא נלחם ואנחנו נלחמנו ביחד איתנו. כי ביום שהוצאנו אותו מההסגר בכזה מצב נוראי- הבטחנו לו שאצלנו נותנים לכולם לחיות ונלחמים על החיים של כל נשמה, שהגיע לעולם הזה וזקוקה לעזרה.
ונס התחיל להחלים. הוא התחזק והחל להשמין. וכל בוקר כשראינו אותו מחייך לעברנו, הלב היה מתפוצץ מאושר. וכבר לא היה לנו איך לעזור לו במרפאה. כי כלב כמו נס, עם לישמניה בגופו, פשוט צריך לקבל כדורים לכל החיים. צריך לעבור מדי פעם בדיקות דם ובעיקר..צריך בית- כי הנפש והגוף תמיד הולכים ביחד יד ביד ומחזקים האחד את השנייה.
והרבה אנשים ראו את נס ורצו לאמץ אותו. הוא כזה ממתק, שהיה קשה לעמוד בקסם שלו. הוא גם עלה כאן בפייסבוק מספר פעמים, עם הרבה שיתופים. אבל בית לא נמצא. אף אחד לא רצה לאמץ כלב (כמו שמישהי כתבה לי: "מקולקל") שנושא מחלה. אף אחד לא רצה לאמץ כלב עם "תיק" שבתוכו כדורים שצריך לתת לו מדי יום.
אבל כששלי ואסף הגיעו אלינו למרפאה, גם הם לא הצליחו לעמוד בקסם של הקטן הזה. הם ביקשו לקחת אותו לאומנה. הם ישבו עם הוטרינרים שלנו שהסבירו להם כל מה שצריך לדעת על המחלה. הם ביקשו להיות איתו ולחשוב. לקחת אחראיות מלאה ולבדוק אם הם באמת יכולים לעושת לו טוב. כעבור שבוע בלבד, הם חזרו אלינו נחושים: "אנחנו את נס מאמצים".
דמעות של אושר מילאו את המרפאה, אני מודה, לכלב כמו נס, הסיכוי למצוא בית הוא לגמרי בגדר נס! כי יש לנו עוד כמה כלבים שנושאים בגופם את הלישמניה ומחכים כבר למעלה משנה בכלבייה..ולמצוא זוג מדהים שכזה זו בהחלט ברכה, כנראה לכבוד חג הניסים שמגיע אלינו בקרוב..
שלי ואסף היקרים! ריגשתם אותנו כל כך כשפתחתם את הלב ואיפשרתם לעצמכם לבדוק בצורה הכי נקייה שיש, אם אתם יכולים להיות הורים לנס. אנחנו מעריצים אתכם על שלא שללתם את האימוץ שלו, ברגע ששמעתם על המחלה אוהבים אתכם על שאימצתם אותו אחרי שהכרתם אותו והתאהבתם בו והוכחתם לנו (והלוואי ולעוד כמה אנשים) שכשהלב פתוח לתת אהבה, כל אימוץ הוא אפשרי.
אנחנו שולחים לכם מכאן תודה ענקית ואני בטוחה, שעם הזמן, תגלו שהענקתם לעצמכם את המתנה הכי גדולה של החיים כשבחרתם לאמץ דווקא כלבלבון אחד כזה מדהים, שאיש לא רצה, הכלבלבון הזה ימלא את חייכם באהבה הכי חזקה שחוויתם אי פעם בחיים.
הלוואי ונזכה בשבת הזאת לפגוש עוד אנשים נדירים כמוכם, שיגיעו אלינו- נקיים. יגיעו להתאהב באחד הכי לא ימושלם שיש שיהפוך את חייהם להכי מושלמים שיש.
שתהיה לכולכם שבת שלום
