מלכה

  והן, כך הודיעו לנו בזמנו, הגיעו לאמץ אותה. את מאמי הפחדנית הגדולה.
בטוחות בעצמן, הן המתינו שנוציא להן את מאמי. הסברנו להן שהיא לא מתקרבת למי שהיא לא מכירה. חזרנו והבהרנו שהיא פחדנית, שהיא קופאת על מקומה ולא יודעת לקבל מגע. תיארנו להם ימים קשים שעלולים לעבור עליהן עם מאמי בבית, התרענו בפני בריחות, הרס בבית ואולי אפילו חשיפת שיניים מפחד והתגוננות.
אבל השתיים האלה עמדו וחייכו חיוכים כובשים. לא התרגשו מכלום רק היו להוטות כבר להציל את מאמי הפחדנית.
ומאמי, היא בכלוב שלה, כהרגלה, מתחבאת מאחורי המיטה שלה, כולה רועדת, בכלל לא מתארת לעצמה, שבאותו היום, לפני שנה, אחרי 4 שנים ארוכות בכלבייה- החיים שלה עומדים להשתנות מהקצה אל הקצה.
השבוע, זכינו לביקור כבוד מאמא של מאמי והחלטנו שהגיע הזמן שכל העולם יידע- שאמא של מאמי היא פשוט מלכה!
כמדי שבת, פוסט השבת שלנו מוקדש למישהו שעושה משהו למען בעלי החיים. השבת, באהבה גדולה, אנחנו מקדישים את פוסט השבת שלנו לאחת והיחידה- שלומית מלכה.
בשבוע שעבר שלומית הודיעה לנו שהיא רוצה להגיע עם צוות צילום לכלבייה. היא מבקשת לקרוא לעוד אנשים שיגיעו, לפני שתהיה פה עוד סערה, לאמץ את הכלבים הפחדנים, את הכלבים המבוגרים, את אלו שאף אחד לא עוצר ליד הכלוב שלהם כבר שנים.
היא כל כך צנועה, שכשאני אומרת לצוות הצילום שהיא פשוט הצילה את החיים של מאמי, היא כמובן מתפדחת ומסמיקה. אבל זו האמת. כי אין דרך אחרת לומר את זה- שלומית הצילה את החיים של מאמי. כלבה שמאז שהיא גורה אף אחד לא מעז להתקרב אליה, כי היא כזאת פחדנית שעלולה לנשוך מבהלה. כלבה שאף אחד לא שוקל אפילו לאמץ אותה ובמשך כל כך הרבה זמן, היא פשוט הולכת ודועכת בכלוב. הולכת ומסתגרת, נעלמת, העצבות והבדידות משתלטים על הלב והגוף, בשלב מוקדם מדי, מוותר על החיים הכלואים האלה.
אז מאמי שלנו ניצלה. והיא פורחת. כמה שהיא פורחת אצל האמא המקסימה שלה. וכן, היא עדיין לפעמים קופאת על מקומה, עדיין לא תמיד מתמסרת כל כולה. אבל שלומית לא מוותרת לה ויוצאת להסתובב איתה בשוק הומה בני אדם, חושפת אותה עוד ועוד לעולם בחוץ, מציפה אותה ועוטפת אותה בכמויות של אהבה, שהילדונת שלנו פשוט הפכה להיות ילדונת מחייכת ושמחה.
כשהיתה איתנו השבוע בכלבייה, היא כמובן חיבקה, ליטפה ופינקה כל זנב עזוב. שוב ושוב ליבה כאב, כשהבינה שאין ביכולתה להציל את כל 350 הכלבים והחתולים שבכלבייה. וקיילי שלנו, קיילי האהובה שמחכה כבר 6 שנים לבית, גם היא, פחדנית כמו המאמי, זכתה לשעה ארוכה תחת כנפה של שלומית, שליטפה ופינקה וביקשה שנעלה תמונה שלה ביחד איתה (תמונות מצד שמאל של הקולאז'), כדי שאולי, מישהו סוף סוף יגיע לקלי העצובה, כמו שהיא הגיעה בשביל מאמי שלה.
שלומית היקרה, אנחנו שולחים לך מכאן תודה ענקית, על האהבה הגדולה לזנבות שלנו, על ההצלה והשינויי המדהים שעשית בחייה של מאמי שלנו. מעטים הם האנשים בתעשייה שיודעים לתת מההצלחה שלהם כדי לעזור לאחרים אבל את נשארת נאמנה ללב שלך שכל כך מחובר לבעלי החיים וזה ממש לא מובן מאליו.
אנחנו מאחלים לך שתמיד תהיי מוקפת באנשים שידעו להעריך איזו מלכה אמיתית את ויעניקו לך אהבה טהורה ואמיתית, כזאת שמלמדים אותנו עליה בעלי החיים.
חיבוק גדול למאמי ולשאר הזנבות בבית.
תבואו לאמץ השבת מישהו שצריך אתכם. שתהיה לכולכם שבת שלום.