אשת השנה שלנו

 
היא שולחת לי סרטונים, מספרת לי על ההתקדמות המדהימה של דני שלנו, שבמשך 7 שנים לא העיז להתקרב לאף אחד, שולחת לי סרטונים של נענע שלנו, שחיכתה 10 שנים לבית ובגיל 15 היא כולה פורחת, כמו ילדה קטנה, מתחברת לכל הילדים והחיוך לא יורד לה מהפנים.
היא שולחת לי תמונות של צ'יפ, הילד שננטש בגיל 7 כמו נעל ישנה, מבקש שוב ושוב שאיילה תזרוק לו את הכדור שיוכל לרוץ ולהתרוצץ כמו גור. 
היא שולחת לי תמונות של בז'זיניה הקשישה שחיכתה עשור בכלוב, נחה לצידה של פיבי, עוד קשישה בת 15, שתיהן כל כך שלוות ומאושרות, יצאו אחרי עשור מהכלוב וכבר שלוש שנים שהן פשוט מאושרות.
היא שולחת לי את כל התמונות והעדכונים האלה כמעט בכל יום ולא חשוב כמה נטישות, התעללויות וזוועות הגיעו אלינו במהלך אותו היום- היא מצליחה להעלות על פניי, תמיד, חיוך גדול.
איילה מור זעירא היא אשת השנה שלנו, בלי בכלל לחשוב פעמיים. משפחת מור זעירא, היא משפחה שאף תסריטאי לא יצליח בדימיונו לכתוב על משפחה מושלמת שכזאת.
בקיץ שעבר איילה הוסיפה ואימצה את לאקי ואחרי כמה חודשים (בהם אני מודה שניג'סתי לה..) היא הגיעה לאמץ גם את נענע ודני הבלתי נפרדים.
https://www.youtube.com/watch?v=pH2dpoNF7kk
היא מעיין של נתינה. היא האישה עם הלב הכי ענק שיש. היא ראוייה לזכות בכל פרס או תואר שאפשר להעניק למישהו במדינה הזאת.
היא העניקה ל-7 כלבים חיים ובעבודתה היום יומית, היא מעניקה נותנת את עצמה לעשרות ילדים שמגיעים אליה לחווה.
היא שלחה לי את התמונות האלה כדי למסור ד"ש צנוע מהבית וביקשה ממני לכתוב לכם: "תכתבי לאנשים שיבואו לאמץ את הכלבים המבוגרים. אלה שכבר מחונכים לצרכים, נותנים כל כך הרבה אהבה ורוגע. שיאמצו את הכלבים החששנים, כמו דני. זה אתגר שנותן כל כך הרבה כוח כשרואים אותו עובר את השינויי המדהים. מי שלא מאמין תמיד מוזמן לבוא אליי ולהכיר את הכלבים מקסימים האלה. אולי זה יעשה חשק לאנשים באמת לבוא ולאמץ את אלה שהכי צריכים"