עמית נענה לבקשתנו לעזור לנו באומנה. אבל עמית בחר לקחת אומנה לא פשוטה בכלל. אני מצרפת לכם את מה שהוא כתב לנו על השבועות האחרונים עם סטף:
"הוא הגיע בן חודשיים וחצי למרפאה של אלון שיינר ב-15 ביוני עם שברים מסובכים בשתי הרגליים. אני הגעתי יום אחרי בכוונה לקחת גור לאומנה למספר ימים אבל הציעו לי לקחת את הגור השבור ודי התאהבתי בו (למרות שהוא נהם ונשך ולא כל כך רצה שאני ארים אותו) והחלטתי לקחת אותו כפרוייקט.
ב-22 ביוני ד"ר רותם עשה לו ניתוח קשה ברגל ימין – שבסיומו דיבר איתי ואמר לי שהניתוח עבר בהצלחה אבל הוא מאוד מודאג מהרגל והוא לא מאמין שהוא יצליח ללכת איתה.
במרפאה הציעו להשאיר אותו שם בכלוב כדי שלא יזוז בכלל אבל ריחמנו עליו ולקחנו אותו הביתה ובמשך שבועיים החזקנו אותו על הידיים ולא נתנו לו ללכת לשום מקום בעצמו (למרות שהוא רצה). ב-8 ביולי הוא הגיע להוריד את הקיבועים מהרגליים ולביקורת אצל ד"ר רותם. סטף ניסה לעמוד וכשל, ורותם לא אהב את מה שהוא ראה אז טשטשו אותו ועשו לו עוד צילומים. ד"ר רותם לקח אותי לשיחה והסביר לי בצורה עדינה ומקצועית שהכלב לא יילך לעולם. הייתי קצת בהלם (סטף ניסה לעמוד וללכת כל הזמן, גם עם הקיבועים) וביקשתי להתייעץ עם ד"ר אלון שיינר שאמר לי את אותו הדבר רק בצורה אפילו יותר עדינה – הוא אמר שעם הרבה פיזיותרפיה, הרבה השקעה והרבה מזל אולי הוא יצליח ללכת על שלוש רגליים.
קניתי את הסיכויים האלה ודיברתי עם תנו לחיות לחיות שאמרו שלא ממהרים להמית כלב ואם צריך פיזיותרפיה נעשה פיזיותרפיה… כבר באותו יום ד"ר ערן מתל"ל דיבר עם ד"ר הדס רפפורט מבית החולים בכפר הירוק וקבעו לסטף פגישת בדיקה ב-14 ביולי (8 ימים אחרי). במהלך שמונת הימים האלה סטף בהתחלה עמד על הרגליים הקדמיות וגרר את הרגליים האחוריות, אך מיום ליום הוא השתפר. רגל שמאל האחורית שלו התחילה כבר לשאת קצת משקל, והוא הצליח לעמוד גם על רגל ימין, אבל עם כף הרגל הפוכה.
לבסוף, ממש יום לפני הפגישה הראשונית עם ד"ר הדס, פתאום סטף התחיל ללכת. עקום, צולע – אבל ללכת.
הדס, שעודכנה במצבו הקשה, הופתעה לראות גור כלבים חמוד שנכנס בהליכה למשרד שלה.
מאז סטף עובר טיפול פיזיותרפי יומיומי על ידי בבית, ובנוסף פעם בשבוע הוא עובר טיפולים אינטנסיביים יותר בכפר הירוק (ושוב, תודה לתל"ל שסידרו את כל נושא התשלום) כולל הידיותרפיה ועוד. כיום סטף לא רק הולך, אלא רץ ומשתולל עם כלבים אחרים בפארק. הוא מלא באנרגיה ורוח חיים, ואנשים שרואים אותו בפעם הראשונה היום כבר לא שואלים "מה קרה לו?" כי הפציעה שלו כבר בקושי משפיעה עליו (הוא עדיין עומד קצת עקום ורץ קצת מצחיק, אבל זה רק מוסיף לו חן)".
בעתיד סטף יזדקק לעוד ניתוח, אחרי שיסיים את תהליך הגדילה שלו. ביינתים, הוא קיבל את האומנה שהצליה את חייו, את עמית שהעניק לו כל כך הרבה אהבה שללא כל ספק, נתנה לו גם כוחות להצליח ולהעמד על רגליו.
עמית, אתה מעורר השראה ואנחנו שולחים לך מכאן תודה ענקית על הנתינה האין סופית, על הטיפול הבלתי מתפשר בסטף, על הצלת החיים!
שתהיה לכולכם שבת שלום
ב-22 ביוני ד"ר רותם עשה לו ניתוח קשה ברגל ימין – שבסיומו דיבר איתי ואמר לי שהניתוח עבר בהצלחה אבל הוא מאוד מודאג מהרגל והוא לא מאמין שהוא יצליח ללכת איתה.
במרפאה הציעו להשאיר אותו שם בכלוב כדי שלא יזוז בכלל אבל ריחמנו עליו ולקחנו אותו הביתה ובמשך שבועיים החזקנו אותו על הידיים ולא נתנו לו ללכת לשום מקום בעצמו (למרות שהוא רצה). ב-8 ביולי הוא הגיע להוריד את הקיבועים מהרגליים ולביקורת אצל ד"ר רותם. סטף ניסה לעמוד וכשל, ורותם לא אהב את מה שהוא ראה אז טשטשו אותו ועשו לו עוד צילומים. ד"ר רותם לקח אותי לשיחה והסביר לי בצורה עדינה ומקצועית שהכלב לא יילך לעולם. הייתי קצת בהלם (סטף ניסה לעמוד וללכת כל הזמן, גם עם הקיבועים) וביקשתי להתייעץ עם ד"ר אלון שיינר שאמר לי את אותו הדבר רק בצורה אפילו יותר עדינה – הוא אמר שעם הרבה פיזיותרפיה, הרבה השקעה והרבה מזל אולי הוא יצליח ללכת על שלוש רגליים.
קניתי את הסיכויים האלה ודיברתי עם תנו לחיות לחיות שאמרו שלא ממהרים להמית כלב ואם צריך פיזיותרפיה נעשה פיזיותרפיה… כבר באותו יום ד"ר ערן מתל"ל דיבר עם ד"ר הדס רפפורט מבית החולים בכפר הירוק וקבעו לסטף פגישת בדיקה ב-14 ביולי (8 ימים אחרי). במהלך שמונת הימים האלה סטף בהתחלה עמד על הרגליים הקדמיות וגרר את הרגליים האחוריות, אך מיום ליום הוא השתפר. רגל שמאל האחורית שלו התחילה כבר לשאת קצת משקל, והוא הצליח לעמוד גם על רגל ימין, אבל עם כף הרגל הפוכה.
לבסוף, ממש יום לפני הפגישה הראשונית עם ד"ר הדס, פתאום סטף התחיל ללכת. עקום, צולע – אבל ללכת.
הדס, שעודכנה במצבו הקשה, הופתעה לראות גור כלבים חמוד שנכנס בהליכה למשרד שלה.
מאז סטף עובר טיפול פיזיותרפי יומיומי על ידי בבית, ובנוסף פעם בשבוע הוא עובר טיפולים אינטנסיביים יותר בכפר הירוק (ושוב, תודה לתל"ל שסידרו את כל נושא התשלום) כולל הידיותרפיה ועוד. כיום סטף לא רק הולך, אלא רץ ומשתולל עם כלבים אחרים בפארק. הוא מלא באנרגיה ורוח חיים, ואנשים שרואים אותו בפעם הראשונה היום כבר לא שואלים "מה קרה לו?" כי הפציעה שלו כבר בקושי משפיעה עליו (הוא עדיין עומד קצת עקום ורץ קצת מצחיק, אבל זה רק מוסיף לו חן)".
בעתיד סטף יזדקק לעוד ניתוח, אחרי שיסיים את תהליך הגדילה שלו. ביינתים, הוא קיבל את האומנה שהצליה את חייו, את עמית שהעניק לו כל כך הרבה אהבה שללא כל ספק, נתנה לו גם כוחות להצליח ולהעמד על רגליו.
עמית, אתה מעורר השראה ואנחנו שולחים לך מכאן תודה ענקית על הנתינה האין סופית, על הטיפול הבלתי מתפשר בסטף, על הצלת החיים!
שתהיה לכולכם שבת שלום
