ו
בפינת החדשות הלא-חדשות: משרד החקלאות עדיין לא אוכף את חוק צער בעלי חיים!
עתרנו השבוע לבג"ץ על מנת שיורה למשרד החקלאות לאכוף את חוק צער בעלי חיים בהתאם לנוהל שלו עצמו.
אחרי שעתרנו לבג"ץ ב-2016 על היעדר טיפול בפניות על עבירות צער בעלי חיים, הוציא משרד החקלאות נוהל לטיפול בעבירות כאלו. יותר משלוש שנים אחרי, אפשר לומר בביטחון: הנוהל יצא, אבל למשרד החקלאות אין כוונה לפעול לפיו. לא מדובר בנוהל טוב או תובעני מדי, אגב – הוא לא נותן מספיק כלים להטלת קנסות מיידיים, הוא לא מאפשר לווטרינרים לבצע פעולות אכיפה, והוא מסויג מאוד בהוראות שלו ביחס לתפיסה והחרמה של בעלי חיים שמתעללים בהם או מזניחים אותם.
אבל אפילו את ההוראות הבסיסיות של הנוהל – לתת מספר תלונה לכל מתלונן, לפתוח בחקירה, להודיע למתלוננים על אופן הטיפול בתיק, להעביר תיקים למחלקת התביעות – אפילו אותן משרד החקלאות לא מבצע. גם כשמבקשים ממנו ישירות, בפניות כלליות ובמקרים ספציפיים. משרד החקלאות ויחידת החקירות שלו, הפיצו"ח, אוהבים לדבר על ההתקדמות שהם עושים בטיפול בעבירות, על המוקד החדש שפתחו. אבל כל מי שפנה אליהם יודע – המטרה המרכזית היא לייאש את הפונה, לגרום לו ללכת לאיבוד, לזרוק את המקרה לווטרינר הרשותי (שאין לו סמכויות אכיפה לפי חוק צער בעלי חיים, אגב!), ולמסמס, בעיקר למסמס.
בעתירה הבאנו רק חלק קטנטן מהמקרים שטיפלנו בהם בשנה האחרונה, בהם נחשפנו להתנהלות שערורייתית של משרד החקלאות בטיפול בתלונות, שלנו ושל אחרים. בגלל שברור לחלוטין שמשרד החקלאות לא יעשה שום דבר מרצונו הטוב – אנחנו דורשים מבית המשפט שיורה למשרד החקלאות לפעול בהתאם לחוק, לעקרונות המינהל התקין ולנוהל שלו עצמו, ולספק מענה מינימלי לתלונות ודיווחים על עבירות צער בעלי חיים.
אבל האמת היא שמשרד החקלאות לא יכול ולא רוצה לאכוף כמו שצריך את חוק צער בעלי חיים. את הטעות ההיסטורית של מתן סמכויות צער בעלי חיים למשרד החקלאות הגיע כבר הזמן לתקן כבר לפני שנים.
