07/07/2015

תגיות:
,,,,

 לכבוד

ד"ר נדב גלאון

מנהל השירותים הווטרינרים

שלום רב,

הנדון: שוב התעללות בעופות במשחטת זוגלובק בשלומי:

נדרשים פעולה תקיפה ושידוד מערכות במערך הפיקוח

1.       תחקיר סמוי חדש במשחטת זוגלובק בשלומי חושף שבמקום ממשיכים להתעלל בבעלי-חיים באופן שיטתי, תוך הפרת חוק צער בעלי-חיים, התקנות והנהלים.

2.       במכתב זה "חוק צער בעלי חיים" – חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים), התשנ"ד-1994; "התקנות" – תקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (הובלת עופות), תשע"ב-2011; "הנוהל" – נוהל מניעת צער בעלי כנף בבית השחיטה (11/2007 – מהדורה 3, 8.6.2010).

פרשות העבר, שלא זכו למענה הולם

3.       כזכור, בחודש מאי 2013 נתפסו פועלים שעבדו עבור המשחטה, כאשר הם מתעללים בתרנגולי הודו שנשפכו מכלובי ההובלה במהלך הובלה למשחטה. המשחטה נדרשה לפעולה מתקנת שכללה הדרכה לצוותי ההעמסה של העופות.

4.       באוקטובר 2013 נחשפה התעללות שיטתית במשחטה עצמה. בין היתר מדובר היה בכלובים שגורמים ללכידת אברים בין סורגיהם; בשעות הובלה והמתנה ארוכות פי כמה מהמותר בחוק; בהטיית כלובים ובשפיכת עופות מכלובים; בתפיסת עופות באופנים אסורים; בהשלכת עופות באוויר ובזריקה של תרנגולי הודו חיים, לאחר שחיטה, למכלי האיסוף של הטרפות, מבלי לאפשר להם לדמם קודם למוות.

באותה פרשה פניתי אליך ב-29.10.2013, ופניות נוספות נשלחו לעו"ד אפרת אביאני ב-2.11.2013 וב-4.11.2014. תשובה "מקדמית וראשונית" למכתבי קיבלתי מעו"ד אביאני ביום 1.11.2014. ביום 7.11.2013 השיבה לי עו"ד אפרת ורדי כי "בתום הבירור העובדתי נשיב לפניותיך בעניין משחטת זוגלובק בצורה סדורה". עד היום לא קיבלתי ממך או מהמחלקה המשפטית במשרדכם התייחסות נוספת לנושא.

5.       ב-5.11.2013 התלוננתי על הובלה בלתי חוקית של תרנגולי הודו ממושב ירדנה בבקעת בית שאן למשחטת זוגלובק. המשאית יצאה ממושב ירדנה באופן שבהינתן שעות העבודה במשחטת זוגלובק לא ניתן היה לשחוט את העופות במועדים הקבועים בתקנות צער בעלי-חיים. אם לא די בכך, הרי שמבנה הכלובים היה בניגוד לתקנות. בנוסף, משהתברר שלא ניתן לפרוק את המשאית במקום, היא יצאה למסע ברחבי הארץ, תוך הפרת התקנות, עד שלבסוף פרקה את העופות בירדנה. תלונתי לא זכתה למענה.

6.       לאור הטיפול בפרשות הקודמות, המשך ההתעללות בבעלי-חיים במשחטת זוגלובק היה צפוי, והדבר היחיד שהיה בספק הוא אם ההתעללות תיחשף אם לאו. והיא נחשפה.

החשיפה הנוכחית

7.       ממצאי החקירה הנוכחית במשחטת זוגלובק קשים מאוד. תקציר בן 11 דקות ניתן לראות בקישור זה: https://goo.gl/TA2rNr. מהתמונות שצולמו במקום עולה:

(א)    שימוש שיטתי בכלובים לא תקניים, הגורמים לרגלי התרנגולים להיתקע בין סורגי רצפת הכלוב. התוצאה: תרנגולים שלכודים ברצפת הכלוב, ללא יכולת תנועה, וסביר להניח שרגליהם פצועות. בעת הפריקה הפועלים תולשים בכוח את התרנגולים האלו מתוך הכלוב. הרגליים התקועות אחוזות בחוזקה בין סורגי הרצפה, והפועלים אינם משחררים אותן מבין הסורגים אלא מושכים את התרנגולים שוב ושוב באגרסיביות עד שהם נתלשים בכוח מתוך הכלוב.

מדובר בהפרה של תקנה 10(א)(6) לתקנות ובהפרה של שורה ארוכה של הוראות בנוהל שעניינן כלובים תקינים וטיפול סובלני בעופות, תוך מזעור הסבל.

(ב)    הפלת עופות וזריקתם לקנקני הדימום. שוב ושוב העובדים נראים זורקים עופות לאחר חיתוך הצוואר אל הקנקנים המשמשים לדימום. לא פעם הזריקה נעשית כפי שמטביעים כדור בסל במשחק כדורסל. נראים מקרים בהם תרנגולים נופלים לרצפה.

התנהלות כזו אפשרית רק על בסיס אווירה שמתירה התנהלות זו ואינה אוכפת התייחסות רצינית, מקצועית וסבלנית. להערכתי, יש בעניין זה חשיבות גם למהירות התנועה של הסרט הנע, אשר היא שמכתיבה את קצב העבודה של הפועלים והשוחטים. תנועה איטית של הסרט הנע תחייב עבודה איטית ומוקפדת יותר, ולא תותיר מקום ל"הלצות" אכזריות על חשבון העופות.

לפי הנוהל "יש לאסור בתכלית האיסור על השוחטים לזרוק העוף השחוט לקנקני הדימום ויש להקפיד על הנחתו השקטה של העוף השחוט והמדמם בקנקן הדימום" (ההדגשה במקור).

(ג)      אלימות שרירותית כלפי עופות. שוב ושוב נראים עובדים מטלטלים עופות ומניפים אותם באוויר, זורקים אותם ובועטים בהם באופן שרירותי, או תוך כדי מה שנחזה לריקוד או למריבות. גם כאן, הדברים לא נעשים בסתר אלא להפך – כאקטים קבוצתיים, ששותפים להם רבים מהנוכחים בקו השחיטה. באירוע הריקוד משתתף אף אחד השוחטים. מדובר בתרבות של התעללות ולא בעשבים שוטים.

מדובר בהפרה קלאסית של איסור ההתעללות שבחוק צער בעלי-חיים, ושל הנוהל.

(ד)    תרנגולי הודו שסווגו כטריפה מושלכים ישירות למיכל הטרף לאחר שחיטתם. במקרים אחרים העובדים מנסים לדחוס אותם לקנקני הדימום, מבלי להוציא מהקנקן את העוף הקודם שהיה בו. העופות מנפנפים בכנפיהם, מנסים להימלט, ולעתים נופלים מגובה רב לרצפה. דחיסת התרנגולים לקנקני הדימום, כאשר היא נעשית, היא בזוויות שאינן מבטיחות דימום מהיר – להפך.  התוצאה: הארכת משך הגסיסה, והגברת הסבל לפני שהעוף מאבד את הכרתו.

גם תרנגולים ("פטמים"), שמסווגים כטרפים, תועדו נזרקים באוויר כלאחר יד מבלי לעבור דימום בקנקן-דימום.

גם כאן מדובר בהפרה בוטה של הנוהל, הקובע: "בעלי כנף אשר ההליך של שחיטתם אינו תואם דרישות ההלכה והוגדרו כטרף יש לוודא כי הקזת דמם תעשה בצורה מלאה ללא סבל מיותר. אין בשום מקרה לזרוק עופות בשלבי הגסיסה למיכל הטרף".

הצעדים המתבקשים כנגד משחטת זוגלובק

8.       אין ספק: הנהלת משחטת זוגלובק לא למדה את לקח הפרשות הקודמות. ואולי מדויק יותר לומר שהיא למדה את הלקח היטב, והלקח הוא שמה שלא תעשה במשחטה, חמורה ההתעללות ככל שתהיה, הרשויות עוברות עליה לסדר היום.

9.       נוכח זאת, הפעם נדרשת תגובה נחושה, תוך מיצוי הדין עם המשחטה וביצוע שידוד מערכות מקיף במקום:

(א)    הפסקת פעילות המשחטה, והפסקת ההיתרים להעברת עופות למשחטה, עד לסיום החקירה במקום, הפקת מלוא הלקחים ויישומם המלא;

(ב)    קיום חקירה פלילית נגד המשחטה, בדגש על האחריות של מנכ"ל זוגלובק לפי הוראות תקנה 19 לתקנות.

(ג)      השעיית האישור לרופאים הווטרינרים המפקחים במשחטת זוגלובק לשמש כ"רופאים וטרינרים" כהגדרתם בתקנות מחלות בעלי-חיים (בתי שחיטה לעופות), תש"ך-1960, וקיום שימוע לעניין ביטול מלא של אישורם.

הצעדים המתבקשים ברמה המערכתית

10.   ברמה המערכתית, שוב מוכיח התחקיר הנוכחי שמערך הפיקוח במשחטות (כמו זה בבתי המטבחיים) כושל וטעון שידוד מערכות גמור.

11.   הפעולות העיקריות הנדרשות בהקשר זה הן:

(א)    התקנת מצלמות במשחטות לעופות, בדומה לבתי מטבחיים, כשאלו גם אלו ישדרו לאתר אינטרנט ייעודי עם גישה לצוות השירותים הווטרינרים ולגורמים מוסמכים מארגונים להגנת בעלי-חיים.

(ב)    להפסיק אחת ולתמיד את ההסדר לפיו הפיקוח במשחטות עופות נעשה בידי מפקחים ממועצת הלול, שנציגי משחטות ומגדלים יושבים במליאתה. מבקר המדינה הצביע עוד בשנת 1996 על ניגוד העניינים הגלום בכך, והמלצתו עולה בקנה אחד עם המלצת צוות שמינה מנכ"ל משרד החקלאות עוד בשנת 1995.  ליישם את המלצות מבקר המדינה ולהפסיק את ההסדר, הנגוע בניגוד עניינים, לפיו הפיקוח במשחטות עופות נעשה בידי וטרינרים של מועצת הלול.

בדו"ח האחרון של מבקר המדינה (דוח 65ג, החל מע' 1009) הוא קובע ש"עולה אפוא כי זה כעשרים שנה יושבים הגופים המעורבים על המדוכה בסוגיית ניגוד העניינים הקיים בפיקוח הווטרינרי על המשחטות, הנובע מעצם כפיפותם למועצת הלול של הווטרינרים המועסקים בפיקוח על המשחטות", ושעל משרד החקלאות "לעשות בדחיפות את הפעולות הנדרשות להפסקת ניגוד העניינים הקיים בהעסקת הווטרינרים בכפיפות למועצת הלול."

(ג)      לנייד את המפקחים במשחטות, לא אחת לחמש שנים (זה ההסדר הקיים היום, המיושם חלקית) אלא כך שהם יהיו הלכה למעשה גורם חיצוני ולא יהפכו לחלק מצוות המשחטה.

(ד)    לקבוע עבור המפקחים נהלים מחייבים בדבר צעדים מיידיים להפסקת ההתעללות כאשר מתגלות הפרות של התקנות והנהלים – לרבות הפסקת השחיטה עד לתיקון הליקויים.

12.   אף שהאחריות העיקרית להתעללות בבעלי-חיים נופלת על הנהלת זוגלובק, ואנו מצפים שתמצו עמם את הדין, החשיפות החוזרות ונשנות של התעללות בבעלי-חיים בבתי-מטבחיים ומשחטות מטילות צל כבד על המקצועיות, המשימתיות והדבקות בהוראות החוק של השירותים הווטרינרים עצמם. התנהלות השירותים הווטרינרים בפרשה הנוכחית היא מבחן נוסף למחויבות וליכולת של השירותים הווטרינרים לאכוף את החוק – או לחילופין להעדפה של משטר של העלמת עין, טיוח, חבירה עם התעשייה ו"עסקים כרגיל".

בכבוד רב,

יוסי וולפסון, עו"ד

העתקים:

ח"כ אורי אריאל, שר החקלאות

ח"כ יעקב מרגי, יו"ר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת

ד"ר דגנית בן-דב, הממונה לפי חוק צער בעלי-חיים

ד"ר נירית ציפורי, ע' הממונה לפי לחוק צער בעלי-חיים

ד"ר סרחיו דולב, רופא וטרינר ראשי – פיקוח על מוצרים מהחי

עו"ד אפרת אביאני, היועצת המשפטית, משרד החקלאות

עו"ד ג'ריס גנטוס, ראש מחלקת התביעות, משרד החקלאות

עו"ד אודליה אסולין-דגני, הלשכה המשפטית, משרד החקלאות

עו"ד שרון רוברטס, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים