03/06/2015

תגיות:
,,,,,,

 
מיקמיק, זכית בזוג הורים שממש לא עשית להם חיים קלים. העיניים הבעיותיות, התוקפנות, העקשנות, שוב ושוב בחנת אותם, האם הפעם הם, בניגוד להורים שנטשו אותך אצלנו אז, יהיו שם בשבילך לעולם. 
והם היו, והם טיפלו ואהבו, הם היו סובלניים וקיבלו אותך ואהבו אותך כל כך, עם ולמרות כל הקשיים. 
זכית לתיקון בחיים האלה. זכית לצאת מהכלבייה ולהרגיש שוב בית. זו זכות שמעטים בגילך זוכים בה ואני מקווה שעכשיו שאתה אי שם למעלה, תשמור על ההורים המדהימים שלך כמו ששמרו עלייך באהבה עצומה.
להתראות בלונדי משגע, תמיד תישאר בלב שלנו בלונדיני צעיר ומצחיק.

יעל, אמא של מיקי, נפרדת:

"מיקי חתיך שלנו

לפני שנתיים ושבעה חודשים רציתי כלב
הייתי יושבת מול הפייסבוק ורוצה לאמץ כל אחד
בעלת הדירה לא הסכימה והייתי יושבת ובוכה

בסוף החלטתי לקחת אותך לאומנה ללא רשותה

עברת כמה ניתוחים והיית נראה מסכן, רק רציתי שתתאושש.

אפילו אם ימצאו לך בית אחר, רציתי לשקם אותך.

ואז גילינו כלב לא קל, מצד אחד מלאך מצד שני תוקפן.

שהיית נחמד קראנו לך "חתיך" וכישכשת בזנב

שהייתי עצבני וחושף שיניים קראנו לך "עצבן" ו"ביסלי" (זה גם כי נשכת לא פעם)

פעם ראשונה שאני מגדלת כלב זכר, אהבה ממבט ראשון.

כל הום הלכת אחריי בבית וישבת לידי

רצת אחריי לאוכל שהתנור היה מצפצף

שמחתי שהיית בבית ולא בכלבייה

לפעמים אכלת ניירות

והתרגלנו לסגור דלתות

רוב היום ישנת על הספה או המזרון שלך ואף פעם לא עשית צרכים בבית.

למרות שהיה קשה לטפל בך בפן הרפואי כי התנגדת לכל פעולה

הצלחנו לנסות לעזור לך עם מגבוני עיינים וגם מצאנו ספרית מקסימה

כלב חזק ועקשן

הרבה פעמים גם עצלן

רוב הזמן אהבת טיולים קצרים ומשכת הביתה

אנשים במדרגות, אורחים וכו’ נבחת והשתוללת.

שלא רצית שנתקרב חשפת שיניים
לפעמים נעלבתי, לפעמים פחדתי אבל תמיד אהבתי.
באפריל גילו לך פצע בגבהוסר ומאז המצב התדרדר

צליעה ברגל שהסתברה כפריקה (מפרקים חלשים גם לפניי)
גילוי סרטן בטחול כממאיר וללא סיכויי החלמה
נתנו לך חודש עד כמה חודשים
ושבועיים היו לי עם התלבטויות ולבטים
התיאבון יירד ועשינו הכל שתאכל

כבר בקושי ירדת במדרגות אבל חיכינו לך ועשינו הכל מאוד לאט

בשלושה ימים האחרונים כבר לא הצלחת לרדת למטה
שניסינו להרים תקפת

שתית המון בגל להסרטן והתחלת לעשות פיפי ללא שליטה

לא היו לך יציאות והמצב החמיר

כל יום כזה הייתי לידך וניסיתי להילחם

בעלי כבר אמר שאתה סובל ולא רציתי להקשיב, רציתי אותך כמו שהיית.

שראיתי אותך גורר את עצמך ולא מצליח לעמוד,

היום האחרון היה קשה ומעלה צרור דמעות.

"המתת חסד" החלטה הכי קשה שאפשר לקבל

כי אין לי זכות על חייך

לאחר מלא התייעצויות וביום האחרון הקשה מכולם החלטנו בשבילך

לא הפסקנו לבקש סליחה

היית מטושטש ליטוף אחרון וסליחה אחרונה

ובעלי נשאר איתך עד הנשימה האחרונה

לא דמיינתי שזה ייגמר כל כך מהר

אני אוהבת אותך וכרגע לא מסוגלת למישהו אחר

חסר לי שאתה נובח על השכנים, רץ לתנור שמאכלים מוכנים.

נובח שהאוטו נכנס לחנייה

ונותן אווירה שלא הרגשנו כמותה
אתה חסר לנו בכל פינה ולפעמים אני חושבת ששוב תצא מאיזה חדר או תרד מהספה
יש לנו חור עצום בלב, אוהבים אותך לעד נסיך".