פרידה משאקל

 חילצנו אותו לפני מספר שנים ממקום בו הוחזק "ככלב שמירה". איך מתיקות כזאת אמורה היתה לשמור על משהו..עד היום לא ברור.
הוא הגיע אלינו במצב קשה אבל מוקף בצוות הכלבייה שלנו שחיבק וטיפל בלי הפסקה, הוא השמין, פרח וכבש את כולנו בליקוקים וחיבוקים בלי הפסקה.
3 שנים שהוא חיכה לבית המושלם הזה. תמיד היה "גדול מדי". איך אפשר שלא לרצות לאמץ כלב עם לב כזה גדול….
אבל לעת זיקנה, את התיקון עשתה נילי היקרה שהוציאה אותו אחרי 3 שנים מהכלוב ונתנה לו את מה שלא קיבל כל חייו- אהבה, פינוקים, חופש ודאגה.
היא היתה שולחת לנו תמונות שלו מהבית, מחייך, מאושר! העיניים הכבויות הפכו מנצנצות מקסם האהבה שנילי הרעיפה עליו.
אנחנו נפרדים ממך היום אהוב בלב שקט, על התיקון שקיבלת בחיים האלה, על האמא המדהימה שמחקה את כל העבר הכואב שלך והעניקה לך מעצמה כל כך הרבה.
נילי יקרה, את התמונה של שאקל מביט בחנוכייה על הנרות הדולקים, כאלו לא מאמין לנס שקרה לו בחיים האלה, בזכותך, אני שומרת אצלי לתמיד.
שאקל עזב אותנו אחרי שחלה בסרטן. הוא עזב את העולם הזה אהוב ומחובק וזו זכות שמקבלים מעט מדי כלבים.
תודה נילי יקרה.
להתראות אהוב