20/05/2015

תגיות:
,,,,

 עוד עולה מהתלונה כי המעשה נעשה בכל שנה בחג השבועות, וכי אין מידע לגבי גורל האפרוחים – האם חוזרים ללול בשלב כלשהו, האם נשחטים בסוף התהליך ?

המחלקה המשפטית שלנו פנתה לבית הספר:

"בהתאם לדין, גידול האפרוחים צריך להיעשות בהתאם לתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים), התשס"ט-2009.

על פי תקנה 3(ה) לתקנות צער בעלי חיים "לא יחזיק אדם עוף, בארבעה הימים שלאחר בקיעתו, בנפרד מבוגרים בני מינו, אלה אם כן ההפרדה נועדה להגנתם או לרווחתם של ההורים או צאצאיהם." הוראה זו מופרת במקרה האמור.

כמו כן מפנה אותך לתקנה 5 בתקנות האמורות הקובעת את גודלו של מתחם הגידול ואת התנאים הנדרשים לגידולו – ברור לי שיאן לתלמידים הידע והכלים בכדי לעמוד בהוראות התקנה – ולכן קיים חשש לכאורה שהם עוברים על הוראות התקנה.

הפרת התקנות האמורות הינה עבירה פלילית שדינה מאסר עד חצי שנה.

ואוסיף כי אפרוחי תרנגולות הם יצורים חשים אשר זקוקים לבני מינם, הם מנהלים יחסי חברות, מזהים האחד את השני ויוצרים אינטראקציות. בעיקר יודגש הקשר בין האפרוחים לבין אמם. כל תלמיד יודע כיצד האפרוחים הולכים אחרי אימם בטור וכיצד הם מצטופפים תחת כנפיה לקבל הגנה. העברתם של האפרוחים לבית התלמיד אגב ניתוקם מאימם והאחד מהשני, פוגעת ברווחתם ועוברת על איסור צער בעלי חיים.

בנוסף, בטוחני שאין בכוונת התלמידים להרע לאפרוחים אך חוששני שאין בידם ו/או בידי הוריהם את הכלים והידע המתאים לצורך גידול האפרוחים בצורה הנאותה, ובהתאם לכך עצם הפעולה עלולה לסכן את בריאותם של האפרוחים ומהווה הפרה כאמור של התקנות.

מעבר לפגיעה באפרוחים, מדובר בפרויקט שמעביר מסר אנטי-חינוכי. ברמת הידע, הוא יוצר הכרות מעוותת עם עולם הטבע, בניתוק המלאכותי בין הביצה והאפרוח להקשרים ההתנהגותיים, החברתיים וההתפתחותיים שלהם. ברמה הערכית הוא מציג את ההבאה של בעל-חיים לעולם ואת החזקתו כמשהו לא מחייב – קח והחזר – במקום כאחריות רצינית לדאוג לו לכל חייו. גרוע מכך – הוא מרגיל את הילדים להתעלם מהצרכים הבסיסיים ביותר של בעלי-חיים, שממש כמו הילדים עצמם זקוקים לחום הורי ולחברים.

זאת ועוד, גורל האפרוחים אינו ידוע וקיים חשש כבד לגורלם, ואף תתכנה עבירות על דיני השחיטה – שחיטה שאינה במסגרת בית מטבחיים מוגדרת כשחיטה שחורה והדבר מהווה עבירה חמורה בפני עצמה.

לאור האמור במכתבי זה ובהוראות הדין, נבקשך, להתחייב בפנינו שלא יתקיימו בבית-הספר בעתיד פרויקטים נוספים מעין זה".

בית הספר שלח לנו בתגובה: "…בוודאי שלא נחלק אפרוחים או כל שימוש שאיננו ראוי"