לכבוד
מר שאול גולדשטיין
מנכ"ל רשות הטבע והגנים מר רוני מלכא
מנהל חטיבת פיקוח ואכיפה
רשות הטבע והגנים מר אורי לניאל
ראש תחום החזקה וסחר בחיות בר
רשות הטבע והגנים
שלום רב,
הנדון: גן החיות בראשון לציון
מכתבי מ-28.4.2014
הודעת דואר אלקרוני של מר רוני מלכא מ-31.8.2014
1. עם פתיחתו של גן החיות בראשון לציון, ביקרנו בו השבוע על-מנת לעמוד מקרוב על השינויים שהיו אמורים להיעשות בו, ושלשמם היה סגור לשיפוצים למעלה מחצי שנה.
2. אודה על האמת: התקשיתי לזהות במקום סימני שיפוצים.
3. אכן, בכלובי הטורפים הקטנים אוחדו כלובים, כך שכיום שטח המחיה של בעלי-החיים גדול יותר. בנוסף, אף אחד מהם לא מוחזק כיום בבידוד. הוספו אביזרים להעשרה סביבתית בכלובי הקופים, וניכרו מאמצים מסוימים להעשרה גם במקומות אחרים. אולם מעבר לזה, כמעט לא ניכר הבדל בין מה שראיתי ותיעדתי לפני שנה לבין המצב כיום.
4. כאז גם היום, בעלי-החיים מוחזקים במכלאות קטנות מאוד ביחס למקובל ולמתבקש בגן חיות, כשמרבית המכלאות מבוססות על בטון, חול ומסלעות בסיסיות, לעתים בתוספת של מעט מוטות יבשים, חבלים או צמיגים. חוויית החיים של בעלי-החיים היא מונוטונית ומנוונת, ואילו המבקרים יוצאים עם הרושם של חיות מרחבי הגלובוס שכולן חיות בסביבה של מדבר סלעי, מוקפות סורגי מתכת צפופים. הדעת נותנת, שגם מבחינה התנהגותית חיית ביצות זקוקה לסביבה שונה מחיית ג'ונגל או חיית יער, ושתיהן לא ישגשגו בסביבה של חול וסלעים.
5. הגילוי המעציב ביותר בביקור היה שהשימפנזים עדיין מוחזקים במקום, באותו בור בטון משמים ונטול הגנה משמש. חיות הג'ונגל החכמות האלו מתנוונות בסביבה משמימה של אבן ובטון, שכל מה שהשתנה בה הוא תוספת של צמיגים התלויים על גבי חבלים. במקום עדיין אותה נדנדה המבוססת על שרשרת מתכת שלדעת ד"ר חים אבדס, וטרינר חיות בר דרום-אפריקאי, עמו ביקרתי במקום לפני שנים, אינה בטיחותית (אצבעות יכולות להיתקע בשרשרת). הקהל ממשיך לצפות מהם מלמעלה, בצורה המדגישה אדנות. מדובר בקופים לגביהם הובטח בהודעת האימייל של מר רוני מלכא שיימסרו על ידי הגן לטובת מקלט הקופים בברזיל.
6. להלן כמה מהבעיות הנקודתיות שזיהיתי במסגרת הביקור, ושחוזרות במידה רבה על אלו שציינתי במכתבי הקודם שבסימוכין:
א. אף שכלובי הטורפים הקטנים הורחבו, האבזור שלהם לא השתנה (ככל שיכולתי להבחין), והם עדיין מונוטוניים ונטולי גירויים כמעט לחלוטין.
ב. במרבית התצוגות השטח המוצלל קטן ובלתי מספיק. הדבר בולט, בין היתר, בכלובי הקופים. לא זיהיתי שום תוספת של הצללה.
ג. הקופים עדיין סובלים, ככל הנראה, מחסך ברור (פיזי או התנהגותי) בירק או עלים, שניכר בכך שכל העלים בשיחים הסמוכים לכלוביהם, עד קצה גבול מרחק ההגעה של אצבעותיהם, תלושים, ובמקומות שלא הותקנה רשת צפופה שמונעת זאת, הם שולחים את ידיהם רחוק ככל הניתן כדי לתלוש עלים.
ד. כלובי הטורפים הגדולים הם פתטיים. שוב מדובר בשילוב של מתכת, בטון, חול ואבן. במכתבו של מר מלכא שבסימוכין נכתב לגביהם: "הטיגריס, האריה והנמר: ננסה למצוא להם בית בארץ להעביר בו את סוף ימיהם. הם זקנים מאוד. במידה ולא ימצא להם בית הם יאוכלסו בחצרות גדולות יותר שיוקמו עם השיפוצים הקרובים." ובכן – מתברר שלא נמצא להם בית חלופי בארץ, וגם לא הוקמו עבורם חצרות גדולות יותר.
ה. הדרבן ממשיך להיות מוחזק באותם תנאים ממש: בבידוד גמור מדרבנים אחרים, וללא מתקן שמדמה מחילה. מדובר בבעל-חיים פעיל לילה, והמקום המוקצה לו לשינה שקוף וחשוף לאור היום.
ו. בדומה לדרבן, גם בעלי-חיים רבים אחרים מוחזקים בבידוד מבני מינם. למשל, הג'ירף. חיות עדריות מוחזקות בקבוצות קטנות. למשל: הזברות והראמים.
ז. הג'ירף מוחזק באותה מכלאה שבה מצאו את מותם ג'ירפים בעבר, ושאותו וטרינר דרום-אפריקאי קבע בעבר שאינה מתאימה להחזקת ג'ירפות.
ח. פינת ההתפלשות של הפקארי קטנה מדי, ושאר השטח הוא חול בלבד.
ט. כלובי התנשמות והבז קטנים מדי, ורוב שטחם אינו שמיש עבור העופות. גודל הכלוב קטן מכדי לאפשר תעופה של ממש, ויש בו רק מעט מאוד נקודות עמידה עבור העופות.
י. כלובי התוכים הם כלובים מהסוג שטיפוסי לבית-גידול מסחרי ולא לגן חיות. הם קטנים, לא מאפשרים תעופה של ממש, דלים מאוד בענפים. עיקר הזדמנות הישיבה היא לאורך הקיר האחורי של הכלובים.
יא. בדומה לדרבן, חיית לילה שלא סופק לה מקום מסתור חשוך, כך גם לגבי עופות לילה: תנשמות, אוח ועקב חורף.
יב. לעיטם, שהוא עוף שחי ליד מקווי מים וניזון בעיקר מדגים, אין אלא שלולית מים סמלית בכלוב שלו, שגם חסרים בו מקומות עמידה מוגבהים.
7. גם מבחינה חינוכית, ילדים שמגיעים למקום יוצאים עם מטען שלילי:
א. הכלובים הצרים והחשופים לא מאפשרים ללמוד על ההתנהגות של בעלי-החיים. ההרכב של קבוצות בעלי-החיים לא תואם את הרגליהם החברתיים (ישנם בעלי-חיים עדריים המוחזקים בבידוד מבני מינם). המבנה האחיד של הכלובים אינו נותן אינדיקציה לסביבת החיים הטבעית: מנקודת המבט של המבקר, מתברר שחיות הג'ונגל, חיות הביצות, חיות הסוואנה – כולן, כמו גם החיות מאזורים אחרים, חיות בסביבה של מדבר של חול וסלעים.
ב. ההתבוננות בחלק גדול מבעלי-החיים דרך סורגים צפופים או במבט מלמעלה, כשבעלי-החיים נתונים בבור ביטון, מחנכת לשולטנות כלפי בעלי-חיים, ומרחיקה את הילדים מערכים של כבוד לבעלי-חיים ולטבע.
ג. שלטי ההסבר על בעלי-החיים מתייחסים אך ורק לתכונותיו של המין הביולוגי אליו הם משתייכים, ואין התייחסות כלשהי לבעלי-החיים האינדיווידואליים שבכלובים וההיסטוריה האישית שלהם (אף שלחלקם היסטוריה אישית מעניינת – למשל, האריות).
8. את מכתבי שבסימוכין, מלפני שנה, סיכמתי במלים אלו:
"לו היה ניתן להצביע על פתרון עבור בעלי-החיים היינו דורשים את סגירת הגן לאלתר. בהנחה שפתרון כזה אינו זמין באופן מיידי, נבקש:
א. שתפעלו להעברת בעלי-חיים מגן החיות בראשון לציון לאתרים אחרים שיספקו להם תנאים הולמים יותר (בדגש על בעלי-חיים בבידוד חברתי, אם העברתם וחיבורם עם בעלי-חיים אחרים הם אפשריים בהתחשב בנתוניהם האישיים);
ב. שתתנו את חידוש ההיתרים להחזקת בעלי-החיים בגן בתיקון מהיר ודרמטי של תנאי ההחזקה, ובין היתר פתרון בעיות ההחזקה שצוינו לעיל".
9. מהודעת הדואר האלקטרוני של מר רוני מלכא, שבסימוכין, התרשמנו שזו אכן המגמה. סגירת הגן לתקופה ממושכת עוררה אצלנו ציפיות שנגיע למקום שונה לחלוטין: עם מספר קטן בהרבה של בעלי-חיים, רק כאלו שניתן לתת להם תנאים מינימאליים בהתחשב בשטח המקום, ושהם יוחזקו בתנאים הולמים יותר ובמכלאות חדשות, מותאמות לסטנדרטים של המאה הנוכחית.
10. מאחר שלא זה המצב, אין לנו אלא לחזור על בקשתנו שבסיכום המכתב מ-28.4.2015, כפי שצוטטה לעיל, ולהוסיף לכך בקשה ליישם את מה שנאמר בתשובתו של מר רוני מלכא.
בכבוד רב,
יוסי וולפסון, עו"ד
העתקים:
לשכת השר להגנת הסביבה
מר דב צור, ראש העיר ראשון לציון
ד"ר דגנית בן דב, הממונה לפי חוק צער בעלי-חיים
גב' גלי דוידסון, ראש אגף הגנה על בעלי-חיים, המשרד להגנת הסביבה
ד"ר יהונתן אבן צור, הווטרינר העירוני, עיריית ראשון לציון
ד"ר אפי וגשל, וטרינר ראשי, גן החיות בראשון לציון
