המרפאה שלנו ברמת גן, היא אחת העמוסות. מדי יום מגיעים עשרות בעלי חיים לטיפול ואישפוזים.חלקים מגיעים עם הוריהם המאמצים לבדיקות וחיסונים אבל רובם הגדול, מגיע בלי "הורים", כלבים וחתולים נטושים, שהאמבולנס שלמו מחלץ מהרחובות והם מגיעים אלינו במצב פיזי קשה והלב תמיד מרוסק לחתיכות.
כך שכדי לעבוד אצלנו במרפאה, אתה חייב שיהיו לך חוץ מכישורים מקצועיים, גם טונות של אהבה ופינוקים שיעזרו לאחות מחדש את כל הזנבות הבודדים, חסרי המזל, שפשוט נמצאים לבד בעולם ואתה כעת עבורם-עולם ומלואו.
שרון המקסימה, הגיעה אלינו למרפאה כמתנדבת במסגרת הלימודים שלה. היתה ככ טובה, שלא הסכמנו לוותר עליה וביקשנו שתתחיל לעבוד איתנו. שרון היתה אחראית חדר הניתוח שלנו – בחורה חרוצה, מסורה, יסודית. אוהבת בעלי חיים גדולה. עשתה הכל במסירות ובשלווה. שקטה… גם כשחדר הניתוח היה עמוס ולחוץ – עשתה הכל בשקט, מתוך שלווה פנימית. השקט שלה איפשר לכל מי שנמצא בחדר הניתוח, בין אם המטופלים הלחוצים על השולחן ובין אם הוטרינר העסוק, לעבוד באווירה אחרת, טובה, רגועה וכל כך יעילה.
אחראית חדר ניתוח הוא תפקיד הכולל בתוכו אחריות רבה לשלומם של בעלי החיים. שרון היתה אחראית על ההרדמה, מתן התרופות, הטיפול לפני ואחרי הניתוח. תפקיד שי בו כל כך הרבה אחראיות ולחץ, על הכתפיים של הבחורה הכל כך צנועה הזו, שנשאה בקלות רבה את כובד המשקל על כתפיה הצנומות. בזכותה כל מי שהגיע לניתוח גם יצא ממנו מכשכש בזנב. בזכותה, כל מי שעבד איתה באותו היום, תמיד היה רגוע ומאוזן.
התפקיד של ספיר, אסיסטנטית בחדר האישפוז שלנו, כולל בתוכו הרבה מתח וכאב. ספיר דאגה לכל המאושפזים אצלנו, בטיפול ודאגה תמידית במעקב צמוד, לוודא שכולם מתאוששים, כולם מתחזקים, כולם משפרים תוצאות בדיקות ומתחזקים בדרך להחלמה.
מהיום הראשון שהגיעה אלינו מיד נכנסה לעניינים והפכה במהרה לאסיסטנטית מובילה. חרוצה שאין דברים כאלה, יסודית בצורה מעוררת קנאה ואולי הכי מהכל- עוטפת כל אחד ואחת מהמאושפזים בכל כך הרבה אהבה, שפשוט לא היה להם נעים לאכזב אותה…כולם היו חייבים להוכיח את עצמם עבורה ולהתחזק ולהתאושש במהרה.
ספיר לקחה גם כמה מאושפזים לביתה, לאומנה, כשהלב שלה לא יכל לשאת את המראות של הזנבות התשושים והיתה מפנקת אותם בביתם ומחזירה אותם בריאים ושלמים, מוכנים לצאת לבתים מאמצים. לא היה כלוב אישפוז אחד, שלא הפכה לפנטהואז מפנק, עם המיטה הכי נוחה שיש ומגרש משחקים מגוון, שאף מאושפז לא ירגיש לעולם, בדידות, שיעמום או אי נוחות.
ספיר ושרון היקרות, שולחים לכן מכאן חיבוק גדול ותודה ענקית, על המסירות הבלתי מתפשרת עבור כל בעל חיים שהגיע למרפאה, על הנתינה האין סופית והאהבה העצומה שהיתה ללא כל ספק חלק גדול מתהליך ההחלמה של מאות בעלי חיים שהגיעו אלינו למרפאה חולים והיום, בזכותכן, קיבלו חיים.
