בואו ננסה משחק ניחושים:
לפני חמש שנים התקין שר החקלאות תקנות שקובעות תנאי מינימום במשקי חזירים. נחשו: משרד החקלאות אוכף את התקנות של עצמו או לא?
התשובה יותר עצובה מהניחוש הרע ביותר… בשנים האחרונות משרד החקלאות כמעט לא ערך ביקורות במשקי חזירים. פעם זה היה בגלל מחלת הפה והטלפיים ופעם בגלל חופשת הקיץ שהפתיעה את המשרד ושיבשה את תכניותיו. פעם זה היה כדי לתאם עם הפיצו"ח ופעם בגלל "קשיים פנים ארגוניים", פעם כי החורף איחר להגיע ותמיד-תמיד הם עמוסים מדי בשביל לבדוק את גורל החזירים במשקים. וכשהיו ביקורות? הווטרינרים ישבו ורשמו את העבירות שנעשות מול עיניהם. חזירות שמחזיקים אותן בין מעקות ברזל ללא יכולת תנועה; צפיפות עצומה; תנאי מחנק, חום ואפלולית; מכלאות חשופות שיוצרות חסכים אכזריים… באחד המקרים הווטרינרית כתבה שהמקום כלל לא ראוי להחזקת חזירים. כתבה. כתבו – ולא עשו דבר מעבר לכך.
בדיון בבג"ץ היום על מדיניות האכיפה של משרד החקלאות במשקי חזירים, הבאנו את דבריהם של אנשי המשרד שאמרו בוועדת הפנים של הכנסת שהם לא מעוניינים לנקוט צעדים משפטיים נגד העבריינים, כי זה ייצור אצל בעלי המשקים "אנטגוניזם"… הצבענו על האבסורד בכך שמשרד החקלאות מתכנן "קמפיין הסברה" באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית – כדי לשכנע את 14 התאגידים שמגדלים חזירים בישראל לציית לחוק. כמה קנסות היו עושים את העבודה טוב יותר מקמפיין של לפ"ם. טעננו שבשירותים הווטרינרים בית דגן מתבלבלים במקום שלהם. הם חושבים שהם מורים בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, לא רשות ממשלתית עם סמכויות חוקיות, שצריכה למנוע הפרות חוק והתעללות.
העתירה שלנו חוגגת החודש שלוש שנים מאז הונחה על שולחן בית המשפט, שלוש שנים בהן הוגשו אינספור תגובות והודעות. השופטים לא היו מעוניינים להמשיך להיות השמרטפים של משרד החקלאות באכיפת החוק, וקבעו שלאחר שלוש שנים העתירה מיצתה את עצמה. אבל בהחלטתם הם מתחו ביקורת משתמעת על משרד החקלאות, הדגישו שיש לעשות עוד לאכיפת התקנות, וציינו את התחייבות המדינה בדיון לנקוט גם בדרך של הטלת קנסות והעמדה לדין פלילי.
כשלעצמנו, אנחנו לא סומכים על כך שמשרד החקלאות יפנים את המסר ששלח אליו בג"ץ היום – ונמשיך להפעיל את הסמכויות המשפטיות שיש לנו כדי להגן על החזירים במשקים.
