ניסיתם לאחרונה להגיש תלונה על התעללות בבעלי חיים למשרד החקלאות? ליחידת החקירות שלו, יחידת הפיצו"ח(פיקוח על הצומח והחי), שאחראית על אכיפת חוק צער בעלי חיים?
אם ניסיתם, כנראה גיליתם שבמשרד החקלאות לא ממהרים לענות על תלונות, ועוד פחות ממהרים לטפל בהן. בהרבה מקרים אין שום מענה וטיפול.
נתונים שקיבלנו החודש אולי יכולים להסביר במה הם עסוקים שם – בירי בכלבים. והם רק נהיים עסוקים יותר עם כל שנה שעוברת:
ב-2018 ירו פקחי יחידת הפיצו"ח ב-368 כלבים,
ב-2019 כבר ירו ב-635 כלבים,
וב-2020 ירו בלא פחות מ-896 כלבים, פי 2.5 מאשר בשנת 2018!
בסה"כ ירו שם בשלוש שנים בכ-1900 כלבים.
למה? התירוץ הרשמי הוא כלבת, אבל כמעט כל הכלבים נורו באזור הנגב, שבו בכלל לא נמצאו מקרים של כלבת בשנים האחרונות. אבל בעצם זאת המדיניות של משרד החקלאות להתמודדות עם הכלבים המשוטטים – לירות. נראה שהשיטה הזאת לא ממש פותרת את הבעיה, כמו שכולם יודעים – ובכל שנה יורים יותר ויותר.
גם רשות הטבע והגנים משתתפת בחגיגה, גם בתירוץ של כלבת. מאז 2018 ירו פקחי רשות הטבע והגנים בכלבים בכל השטחים הפתוחים בארץ (כן, גם מחוץ לשמורות טבע), עד שהשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל ביטלה את ההיתר לכך בעקבות פניות ומאמצים שלנו.
ב-2018, לדוגמה, הם ירו ב-1233 כלבים בשליחות משרד החקלאות!
בצד השני של המספרים האלה, של אלפי הכלבים שנורים למוות בשנה, יש מספר נוסף: 4.5 מיליון, 4.5 מיליון ₪ בשנה שמוקצים בחוק לצמצום התרבות של כלבים משוטטים שלא באמצעות הרג. משרד החקלאות, כשהוא כבר הקצה את התקציב הזה, רק אחרי עתירה שלנו לבג"ץ, מצא דרכים מגוונות להקצות אותו בעיקר בדרכים שהן אולי לא מזיקות, אבל כולם יודעים שלא יעזרו לצמצם את מספר הכלבים המשוטטים: "ימי אימוץ דיגיטליים", מחקרים על כלבים בבעלות ובכלביות,והכשרה של כלבנים. לא עיקור וסירוס, לא מחקר ותוכנית סדורה ביחס לכלבים משוטטים, אפילו לא אפיון מקצועי של הבעיה. על ההקצאות האלו עתרנו לבג"ץ ואנחנו ממתינים לדיון שיתקיים בפברואר.
אז למשרד החקלאות אין תוכנית אכיפה של צער בעלי חיים, ואין תוכנית לפתרון לעשרות אלפי הכלבים המשוטטים.
אבל בינתיים הוא יורה. הוא יורה ואנחנו בוכים.
