בכל יום שעובר נראה שתופעת נטישת הכלבים המבוגרים רק הולכת ומתעצמת. אין יום שנגמר מבלי שהגיע אלינו כלב שחי 10/12/14 שנים בבית. אין יום שלא נגמר מבלי שנקבל לפחות 10 שיחות מאנשים שמבקשים להיפטר "מהחבר הכי טוב שלהם" שחי איתם כל כך הרבה שנים תחת קורת גג אחת.
התירוצים, לעולם לא מתקבלים על הדעת. התירוצים, לעולם לא ישמעו הגיונים ללב ישר, על אחת כמה וכמה כשאתה נאלץ לצפות בכלב בן 12 שננטש לכלוב, בוכה בימים הראשונים, מאבד את התיאבון, נכנס לדיכאון ואפטיות ולא יעבור יותר מדי זמן ולא חשוב כמה נטפל בו בכמויות אדירות של אהבה, הוא ימות מלב שבור בכלוב. מוות כואב ומיותר.
לא מעבר דירה, לא סבתא שעברה לבית אבות והשאירה אחריה כלב מבוגר ואיש מהמשפחה לא מוכן לקחת עליו אחריות, לא תינוק שנולד, לא חוסר שליטה בצרכים של הכלב שליווה אותך במשך שנים, לא מעבר לחיים בח"ול, לא בעל דירה ולא בעל או אישה חדשה- אף אחד מהם לא תירוץ לנטישה שנגמרת במוות כואב של כלב שבור בכלוב.
וצ'וי, צ'וי הגיע אלינו בגיל 10 אחרי שנאמס לשחק עם הננס…כן, פעם קנו אותו במלא כסף והוא היה נורא שווה.אבל מה שווה כלב גזעי בגיל 10? כנראה שכבר לא הרבה לזה שקנה אותו. והוא הגיע אלינו וכמעט ונגמר אל מול עינינו הדומעות בכלוב. כנרת, למרות שזנבות כבר ממלאים את ביתה, עשתה עוד מקום בלב והכניסה את צ'וי אליה הביתה לאומנה.
מי שננטש בגיל מבוגר ומצליח "לשרוד" יחכה כעת שנים ארוכות עד שיתמזל מזלו לזכות בבית. אחרי הכל, כולם נורא רוצים לאמץ גורים מתוקים או כלבים קטנים וחמודים אבל כשהכלב גדול ומבוגר, משום מה החמלה נעלמת והכלבים מחכים 3 ו-4 ועד 8 שנים (כן יש לנו גם כאלה) עד שמגיע הלב שיודע שאלו הכלבים שצריך להוציא ראשונים הביתה. הם לא אשמים שהם שנים בכלוב והם לא פחות טובים ומדהימים מכל כלב אחר, קטן וצעיר או גור.
וכנרת, כנרת שכבר פתחה את הלב לצ'וי ראתה גם את המבט של סטית שחיכתה 3 שנים בכלוב. ולמרות שנהיה צפוף וסטית כלבה גדולה ולמרות שהיא כבר כלבה בוגרת (והרי כבר עשתה מצווה ועזרה לקשיש אחד) כנרת לא מוותרת.
היא פותחת את ליב גם לסטית האהובה, שאחרי 3 שנים בכלוב זוכה לחזור הביתה.
השבוע, כנרת החליפה את סטטוס האומנות שלה לשני המדהימים, צ'וי וסטית- לאימוץ.
כנרת שלי! ההיית או חלמתי חלום? כמה שריגשת אותנו השבוע כשהחלטת להפוך את צמד המקסימים שלנו לחלק בלתי נפרד מהמשפחה. כמה אהבה שיש בך, כמה נתינה ורגישות, כמה חוכמה והבנה שלתת לאלו שכל כך הרבה חיכו, לתת לאלו שאת ליבם ריסקו- זו המתנה הכי גדולה עבור מי שמאמץ אותם. כל כך פשוט וברור ועם זאת כל כך קשה להעביר למי שעדיין לא חווה את הזכות לתת בית לכלב שחיכה שנים..לכלב מבוגר שיודע שאת זו שנתת לו חיים.
אני בטוחה שהצמד שלנו מודה לך מדי יום, אני שולחת לך תודה ענקית גם מאתנו ומאחלת לך שהכנרת שבך תהיה תמיד מלאה עד גדותיה, לתת למי שצמא וזקוק לך ולזכות בתמורה לכל כך הרבה אהבה.
עשרות כלבים מבוגרים, כלבים שמחכים כבר שנים לבית, יחכו לכם, גם השבת בכלבייה שלנו בכניסה לכפר רות.
שתהיה לכולכם שבת שלום.
התירוצים, לעולם לא מתקבלים על הדעת. התירוצים, לעולם לא ישמעו הגיונים ללב ישר, על אחת כמה וכמה כשאתה נאלץ לצפות בכלב בן 12 שננטש לכלוב, בוכה בימים הראשונים, מאבד את התיאבון, נכנס לדיכאון ואפטיות ולא יעבור יותר מדי זמן ולא חשוב כמה נטפל בו בכמויות אדירות של אהבה, הוא ימות מלב שבור בכלוב. מוות כואב ומיותר.
לא מעבר דירה, לא סבתא שעברה לבית אבות והשאירה אחריה כלב מבוגר ואיש מהמשפחה לא מוכן לקחת עליו אחריות, לא תינוק שנולד, לא חוסר שליטה בצרכים של הכלב שליווה אותך במשך שנים, לא מעבר לחיים בח"ול, לא בעל דירה ולא בעל או אישה חדשה- אף אחד מהם לא תירוץ לנטישה שנגמרת במוות כואב של כלב שבור בכלוב.
וצ'וי, צ'וי הגיע אלינו בגיל 10 אחרי שנאמס לשחק עם הננס…כן, פעם קנו אותו במלא כסף והוא היה נורא שווה.אבל מה שווה כלב גזעי בגיל 10? כנראה שכבר לא הרבה לזה שקנה אותו. והוא הגיע אלינו וכמעט ונגמר אל מול עינינו הדומעות בכלוב. כנרת, למרות שזנבות כבר ממלאים את ביתה, עשתה עוד מקום בלב והכניסה את צ'וי אליה הביתה לאומנה.
מי שננטש בגיל מבוגר ומצליח "לשרוד" יחכה כעת שנים ארוכות עד שיתמזל מזלו לזכות בבית. אחרי הכל, כולם נורא רוצים לאמץ גורים מתוקים או כלבים קטנים וחמודים אבל כשהכלב גדול ומבוגר, משום מה החמלה נעלמת והכלבים מחכים 3 ו-4 ועד 8 שנים (כן יש לנו גם כאלה) עד שמגיע הלב שיודע שאלו הכלבים שצריך להוציא ראשונים הביתה. הם לא אשמים שהם שנים בכלוב והם לא פחות טובים ומדהימים מכל כלב אחר, קטן וצעיר או גור.
וכנרת, כנרת שכבר פתחה את הלב לצ'וי ראתה גם את המבט של סטית שחיכתה 3 שנים בכלוב. ולמרות שנהיה צפוף וסטית כלבה גדולה ולמרות שהיא כבר כלבה בוגרת (והרי כבר עשתה מצווה ועזרה לקשיש אחד) כנרת לא מוותרת.
היא פותחת את ליב גם לסטית האהובה, שאחרי 3 שנים בכלוב זוכה לחזור הביתה.
השבוע, כנרת החליפה את סטטוס האומנות שלה לשני המדהימים, צ'וי וסטית- לאימוץ.
כנרת שלי! ההיית או חלמתי חלום? כמה שריגשת אותנו השבוע כשהחלטת להפוך את צמד המקסימים שלנו לחלק בלתי נפרד מהמשפחה. כמה אהבה שיש בך, כמה נתינה ורגישות, כמה חוכמה והבנה שלתת לאלו שכל כך הרבה חיכו, לתת לאלו שאת ליבם ריסקו- זו המתנה הכי גדולה עבור מי שמאמץ אותם. כל כך פשוט וברור ועם זאת כל כך קשה להעביר למי שעדיין לא חווה את הזכות לתת בית לכלב שחיכה שנים..לכלב מבוגר שיודע שאת זו שנתת לו חיים.
אני בטוחה שהצמד שלנו מודה לך מדי יום, אני שולחת לך תודה ענקית גם מאתנו ומאחלת לך שהכנרת שבך תהיה תמיד מלאה עד גדותיה, לתת למי שצמא וזקוק לך ולזכות בתמורה לכל כך הרבה אהבה.
עשרות כלבים מבוגרים, כלבים שמחכים כבר שנים לבית, יחכו לכם, גם השבת בכלבייה שלנו בכניסה לכפר רות.
שתהיה לכולכם שבת שלום.
