כמדי שבת, פוסט השבת שלנו מוקדש למישהו שעושה משהו למען בעלי החיים. השבת, כי אי אפשר להתחיל בכלל את שנת 2015 מבלי לסגור אותה בפוסט מיוחד לאיש שעשה את השנה הזו למופלאה, אנחנו מקדישים את פוסט השבת לעדי גיל.
שנת 2014 תיזכר לנצח כשנה היסטורית. זו השנה שבה בזכותכם הצלחנו להביא לסגירת החווה הארורה, חוות מזור, אחת ולתמיד. אבל גם כשכבר חשבנו שאפשר להתחיל לנשום, בחווה ניסו, עד הרגע האחרון, לעשות כסף על כל נשמה כלואה בחווה. יצאנו לרחובות, הצפנו את הפייסבוק בעצומות, בתקשורת הדיווחים זרמו ורק איש אחד מופלא, שבכלל לא חי במדינה, שלח מהקצה השני של העולם גלגל הצלה. ספינת הצלה. ספינה שהביאה את כל הקופים לחוף מבטחים. הוא השקיעה בהם, מכספו, סכום מטורף- כדי להציל חיים.
זו לא הפעם הראשונה שעדי גיל משקיע מכספו במקום שבו מדינת ישראל מכסה את אוזנייה, עינייה ופיה: "לא ראינו, לא שמענו, לא ידענו"…בשנתיים האחרונות הוא ממן עשרות אלפי עיקורים וסירוסים של חתולים ברחובות המדינה.
https://www.youtube.com/watch?v=zv6N3jlh5LI
הוא לא מתגורר כאן אבל מקשיב, רואה ועושה למען חתולי הרחוב, כי הוא יודע, כמונו, שלמעלה מ-2 מיליון חתולים במדינת ישראל סובלים ברחובות, מתרבים לתוך חיים של סבל וצריך להשקיע בעיקור וסירוס כדי להצליח להגיע לפיתרון עבורם.
בעולם, הוא כבר הספיק לרכוש ספינה שתרדוף אחרי היפנים ציידי הלוויתנים, הוא מציל מדי שנה תרנגולות הודו לפני חג ההודיה, יש לו עמותה שמצילה ומוצאת בתים לכלבים וחתולים וזו רק רשימה חלקית מהנתינה האין סופית של האיש הנפלא הזה למען בעלי החיים.
עדי גיל, הוא ללא כל ספק איש השנה שלנו. יש כל כך הרבה מה ללמוד מהנתינה שלו, מהבחירה שלו, מסדר העדיפויות שלו, להעניק מעצמו למען אלו שבאמת לא יכולים לדבר בשביל עצמם, אלו שכלואים ולא יכולים לברוח, אלו שיש מי שמחליט על גורל חייהם מבלי לראות את הנשמה דרך העיניים שלהם.
לבחור לתת מעצמך כדי להציל חיים, כל אחד מאתנו יכול. מעטים מדי עושים זאת כי בסדר העדיפויות שלהם "האני" נמצא במקום גבוה מאוד.
תודה לך עדי, על הצלת חייהם של הקופים והשיעור החשוב שטמון בתוכה לאזרחי המדינה שלנו..שמוכנים להקשיב.
שתהיה לכולכם שבת שלום
שנת 2014 תיזכר לנצח כשנה היסטורית. זו השנה שבה בזכותכם הצלחנו להביא לסגירת החווה הארורה, חוות מזור, אחת ולתמיד. אבל גם כשכבר חשבנו שאפשר להתחיל לנשום, בחווה ניסו, עד הרגע האחרון, לעשות כסף על כל נשמה כלואה בחווה. יצאנו לרחובות, הצפנו את הפייסבוק בעצומות, בתקשורת הדיווחים זרמו ורק איש אחד מופלא, שבכלל לא חי במדינה, שלח מהקצה השני של העולם גלגל הצלה. ספינת הצלה. ספינה שהביאה את כל הקופים לחוף מבטחים. הוא השקיעה בהם, מכספו, סכום מטורף- כדי להציל חיים.
זו לא הפעם הראשונה שעדי גיל משקיע מכספו במקום שבו מדינת ישראל מכסה את אוזנייה, עינייה ופיה: "לא ראינו, לא שמענו, לא ידענו"…בשנתיים האחרונות הוא ממן עשרות אלפי עיקורים וסירוסים של חתולים ברחובות המדינה.
https://www.youtube.com/watch?v=zv6N3jlh5LI
הוא לא מתגורר כאן אבל מקשיב, רואה ועושה למען חתולי הרחוב, כי הוא יודע, כמונו, שלמעלה מ-2 מיליון חתולים במדינת ישראל סובלים ברחובות, מתרבים לתוך חיים של סבל וצריך להשקיע בעיקור וסירוס כדי להצליח להגיע לפיתרון עבורם.
בעולם, הוא כבר הספיק לרכוש ספינה שתרדוף אחרי היפנים ציידי הלוויתנים, הוא מציל מדי שנה תרנגולות הודו לפני חג ההודיה, יש לו עמותה שמצילה ומוצאת בתים לכלבים וחתולים וזו רק רשימה חלקית מהנתינה האין סופית של האיש הנפלא הזה למען בעלי החיים.
עדי גיל, הוא ללא כל ספק איש השנה שלנו. יש כל כך הרבה מה ללמוד מהנתינה שלו, מהבחירה שלו, מסדר העדיפויות שלו, להעניק מעצמו למען אלו שבאמת לא יכולים לדבר בשביל עצמם, אלו שכלואים ולא יכולים לברוח, אלו שיש מי שמחליט על גורל חייהם מבלי לראות את הנשמה דרך העיניים שלהם.
לבחור לתת מעצמך כדי להציל חיים, כל אחד מאתנו יכול. מעטים מדי עושים זאת כי בסדר העדיפויות שלהם "האני" נמצא במקום גבוה מאוד.
תודה לך עדי, על הצלת חייהם של הקופים והשיעור החשוב שטמון בתוכה לאזרחי המדינה שלנו..שמוכנים להקשיב.
שתהיה לכולכם שבת שלום
