07/10/2014

תגיות:
,,,,,,,

 


"לפני חמישה חודשים הגעתי לכלביה בכפר רות , וכבר ידעתי מראש שאני רוצה לאמץ כלב מבוגר.. ראיתי את כולם , אבל הראשון מביניהם תפס אותי הכי הרבה . וככה התאהבתי בג’ק. ממבט ראשון.
הוא שחור וגדול ומעורב , ואמרתם לי שכף רגל אחת שלו קצת יותר גדולה מהאחרות , ( שבעייני זה דווקא נורא חמוד! ) הוא עבר שתי כלביות ואצלכם כבר מ2008 .כל המתנדבים והעובדים בכלבייה מכירים אותו, ממש סלב . מחכה כבר כל כך הרבה , הסתכלתי לו בעיניים וראיתי את כל הייאוש . הוא לא ניסה להרשים אותי, לא נבח כשהגעתי ללטף , לא התהפך על הבטן, חשש מאד.. אבל כל אלה דווקא היו אלה שסיקרנו אותי וגרמו לי לרצות אותו יותר. בהתחלה הוא התהלך בבית כאילו לא מכיר . אבל עם הזמן גיליתי כלב מדהים . גור בגוף של סבא-כלב. הוא מחכה לי כל יום שאגיע הביתה . הכי אוהב כשאני קוראת לו בלילה לישון במיטה . רק מחפש פינוקים . 
את המשפטים בסגנון "לא נשאר לו הרבה זמן" ו"היית לוקחת גור" , אני הכי אוהבת , כי יש לי כ"כ הרבה מה לומר לגביהם . נשאר לו את כל הזמן שאני יכולה להבטיח שיהיה הזמן הכי טוב שאוכל להעניק לו . את כל החיבוקים וכל הפינוק , הדאגה המיטבית לבריאותו . וזה מה שהופך את המשפט הזה לכ"כ חסר משמעות בעיני . כולנו נסיים את חיינו בשלב מסוים , גם לצערי הגור הבא שיילקח מהכלביה . אבל השאלה היא איך ? ובאיזה בית . ואני יודעת שעשיתי הכל כדי שיזדקן בכבוד ובכיף . ובבוא העת , בשיבה טובה כשאיאלץ להפרד מג’קסון הנסיך שלי (שרק המחשבה על כך גורמת לי לדמוע) , לפחות אדע שהענקתי לו את הטוב ביותר.
אמצו כלב מבוגר ! אין אהבה כזאת ! ויש כ"כ הרבה שמחכים לכם.

כחלק מהדרכים שלי לנסות לעשות את מה שאני יכולה אני אומנת לכלבים מההסגר , כאלה שמחכים ברשימות ההמתה .
יולה אצלי כבר שבוע , והיא האחות החדשה של ג’ק . כי לפי מה שאני רואה אין סיכוי שהוא יסכים לוותר עליה!
מודה לכם על כל פועלכם , על הזמן והדאגה , על עבודת הקודש שאתם עושים .
שולחת לכם ד"ש ונשיקה בתמונות מהנסיך שלי "