בכווונה לא ננקוב בשמו, כי לצערנו, במדינת ישראל של שנת 2014 ישנם עדיין שונאי חתולים בלי סוף, אנשים שלא מכירים בכלל את החיה המדהימה הזו והם נוהגים להתעלם ממנה כאלו לא היתה חלק מהשכונה שלהם, במקרה הטוב, במקרה הרע הם גם ינסו לפגוע בה…
אבל בבית הכנסת הזה שאני מספרת לכם עליו, יש אנשים מיוחדים ומדהימים. מתי שלא תעברו שם, תראו צלחת עם מזון ומים למען החתולים. מתי שלא תעברו שם, תוכלו לראות אנשים מתפללים בפנים ובחוץ, צמוד לדלת, יושבים וממתינים למתפללים שייסימו את התפילה ויגשו אליהם החוצה מספר חתולים מתוקים.
החתולים שחיים בקרבת בית הכנסת, הם חלק בלתי נפרד מבית הכנסת הזה. הם עומדים ליד הדלת ואיש לא מגרש אותם. הם חיים שם ומתקבלים שם בכבוד!
יש שם חתול ג'ינג'י שחי שם כבר שנים. לאחרונה הוא הרזה נורא והם עצרו אותי על מנת לשאול ולברר כיצד ניתן ללכוד אותו ולהגיש לו עזרה. הם כמובן נורא דאגו שהחתול יחזור אליהם אחרי שיקבל טיפול.
בערב שישי יש חגיגה ליד בית הכנסת. האנשים הטובים מביאים לחתולים מארוחת השבת שלהם והחתולים שבמקום חווים גם הם חלק מהקסם של ערב יום שישי.
פעם שאלתי את אחד מהם, מה קורה אם מישהו שלא אוהב חתולים מגיע לבית הכנסת שלהם. התשובה היתה חד משמעית: "ואם מגיע אדם שלא אוהב אדם אחר, מסיבות כאלו ואחרות- הם לא יכולים לשהות באותו מקום יחד?"
יש שם אנשים מיוחדים בבית הכנסת הזה. יש שם צדיקים אמיתיים. ואני מודה שאני לא מחוברת לדת אבל אני יכולה להתבונן על התמונה של המתפללים והחתולים יחד שעות ולהרגיש שאם יש אלוהים, זה בטח העולם שהוא קיווה ליצור. עולם בו כל אחד מקבל את האחר ונותן לו כבוד. עולם בו יש חמלה ורצון לעזרה לאחר, בין אם הוא חבר שלך או לא. אני מקווה שיום אחד אצלם לכם את התמונה הכל כך מרגשת הזאת, מבלי לחשוש, אני מקווה שיום אחד התמונה הזו תהיה חלק מהמציאות שסובבת אותנו בכל מקום: חתולים מטופחים ושבעים בסביבת העבודה שלנו, המגורים שלנו, בית הספר של הילדים שלנו, בית הקפה שלנו, הסיפרייה שלנו ומגרש הכדורגל שלנו. כי במדינת ישראל יש מליוני חתולים והגיע הזמן שישזכו כאן לכבוד שמגיע להם.
שתהיה לכולכם שבת שלום!
***החתול המצולם בתמונה הוא חתול שישן בבית כנסת בניו יורק
