אנחנו נפרדים היום בכאב עצום, עם לב שלא מצליח לעכל את הכאב, בשבוע אחד איבדנו שתי אהבות גדולות במיוחד: פרל הנסיכה הקסומה שלנו ודרורי הכלב המושלם בעולם.
פרל ודרורי, בסך הכל רצו כמו כל אחד, להרגיש שיש מי שאוהב אותם הכי בעולם. הם הגיעו אלינו בתור גורים וחיכו 5 שנים לבית.
למה? כי הם שניהם קצת ביישנים. לשניהם לוקח יותר ממפגש אחד להיפתח לאהבה…אבל בעידן שלנו, לאף אחד אין זמן או סבלנות להשקיע באהבה. בעידן שלנו, אם אתה לא כלב קטן ומושלם- קרוב לודאי שתעביר את כל חייך בכלבייה.
דרורי דווקא זכה לצאת הביתה למספר חודשים. כשראינו אותו מסתובב בעיר הוא היה כל כך מאושר. אבל המאמץ שלו החליט שלו זה הספיק ודרורי חזר לכלוב המוכר.
בשבועות האחרונים, לכל אחד מהם בנפרד היו בעיות עם אוכל. אחרי סדרת בדיקות ארוכה, נמצא שלפרל יש גידול סרטני אלים בבטן. הסרטן כבר שלח גרורות והוחלט שלא להעיר אותה מהבדיקה שנעשתה בהרדמה.
פרל מתה לבד, אחרי 5 שנים בכלוב, אחרי שמעולם לא יצאה מהכלבייה, מבלי שלעולם תדע מה זה בית או משפחה.
אצל דרורי מצאו קיבה נמקית עם פגיעה בטחול ובמעי. הוא נפטר על שולחן הניתוחים. דרורי מת לבד, מבלי שאף אחד יחזיק לו את היד, הכלב שלרגע הרגיש מה זה בית והיה כל כך מאושר כשזכה בחיבוקים ונשיקות, מת מבלי שיוכל לנסות ולהגשים את האהבה שחיכה לה מאוד.
לפעמים אני שואלת את עצמי למה אנחנו מחלצים אותם. לפעמים אני שואלת את עצמי למה אני מעלה כאן פוסטים יומם וליל, כבר שנים, אותם כלבים, אותו כאב ובסוף הם מתים בלי אהבה בלב.
אני יכולה רק להודות על הזכות שניתנה לי להכיר את שני האהובים העדינים והמדהימים האלה. אני יכולה רק לזכור ולבכות על רגעים מרגשים של אהבה ופינוקים איתם. לזכור את היום שבו פרל אזרה אומץ, התקרבה אליי וריגשה אותי עד דמעות. לזכור את היום שבו דרורי התחיל לרוץ לקראתי ולבקש חיבוקים ונשיקות שגרמו לי לצחוק.
לזכור, שיש לי עוד עשרות כלבים שמחכים כאן כבר שנים. יש בהם כל כך הרבה טוב ואהבה ואסור שיעברו חיים שלמים ובסוף ימותו בכלוב.
הילדים העדינים, המקסימים, האהובים שלנו אינם. דרורי מצחיקול מושלם שכמוך, פרל נסיכה מקסימה שלנו, כבר כל כך מתגעגעים ובלי סוף כואבים. לתמיד תהיו אצלנו חלק מהלב ואני, לתמיד אזכור שלא הצלחנו למצוא לכם בית ושם תמיד יישאר הכאב.
