פרידה מעזית הקטנה

 עזית הגיעה אלינו לשלוחה בטבעון והעמקים בגיל 12 לאחר שהבעלים שלה נפטר. 
עדנה שלנו, חיפשה עבורה בנרות בית-כדי שכלבה שכל חייה היתה האהובה של מישהו, לא תצטרך למצוא עצמה בכלוב בהסגר.
ובפעם החמישית אצלנו, איילה, האישה שבלב שלה פשוט תמיד יש מקום, איילה צירפה את עזית הקשישה אל צ'יפ (שאימצה אצלנו), הבז'זיניות (שאימצה את שתיהן אצלנו בגיל 12) ופיבי (שאימצה אצלנו בגיל 7). כבר אמרנו שאין דבר כזה שאין מקום בבית פשוט צריך מקום בלב…?
ועזית, עזית שהיתה שבורה עוד מהפרידה מבעליה, תוך זמן קצר שבה ופרחה. איילה כתבה לנו אז: "היא כל כך השתפרה ,ומכשכשת בזנב ונראת הרבה יותר טוב,היא כלבה באמת מיוחדת זכיתי, אשמח אם תפרסמו את התמונה שלה ,ואני מקווה שזה יעודד עוד אנשים לקחת כלבים מבוגרים".
עזית הסתובבה עם איילה, תמיד על הקולנועית, זכתה ליחס VIP שמגיע לקטנטונת מתוקה כמוה, שלא תרגיש שוב לבדה בעולם.
אבל בשלושת השבועות האחרונים מצבה של עזית הדרדר. היא הפסיקה ליצר ברזל ,הטסיות שלה נהיו נמוכו, היא קיבלה הרבה כדורים, כל יום התפנקה באוכל עשיר וטוב,אבל אתמול המצב החמיר ואיילה נפרדה, בחיבוק ארוך ארוך והרבה דמעות של תודה, מעזית: "כולם עצובים בבית , אני ולאה רוצות להודות לך על הזכות להכיר כלבה באמת מיוחדת,ועל הזכות לתת לה לסיים את חייה בכבוד שהיא מוקפת באהבה ענקית".
זו פרידה עצובה. זו פרידה קשה. אבל זו פרידה שלמה, שמבעד לדמעות יש בה גם חיוך וזכות גדולה, להעניק חיים מאושרים, גם אם מדובר בכמה חודשים בלבד- כדי לעשות תיקון לנשמה כל כך שבורה, כדי שתוכל לעזוב את עולם הזה-שקטה.
עזית הקטנה, שולחים לך חיבוק ענק שיעטוף אותך היכן שלא תהיי ומאושרים ומודים, שוב ושוב, לאיילה, על הנתינה האין סופית, על הלב שרק גדל ומתרחב ועוזר לכל אלו שכל כך צריכים.
תודה על הזכות שניתנה לנו להכיר אותך עזית, תודה שהיית איתנו כאן כדי ללמד אותנו, דבר או שניים, על עצמנו ועל העולם..
אוהבים לתמיד קטנה!