מה נשתנה? כלום

 כי מה נשתנה? הפייסבוק עמוס בתמונות של כלבים אומללים שמחפשים בית, במוקד שלנו מתקבלים עשרות טלפונים על כלבים שרוצים לזרוק אותם מהבית, כלבים דרוסים שוכבים לצד הכביש ואיש לא עוצר להם, ילדים מתעללים בחתולים, אנשים לא מעקרים ומסרסים. מה נשתנה? כלום! אבל באמת כלום! וזה מרגיז ומרתיח שהלב יכול להתפוצץ.
ליסוע על כביש 5 ולראות עשרות תרנגולות דחוסות בכלובים קטנים, לשלוח מכתבים ועצומות לפוליטיקאים אטומים, להציג את הזוועות במלואן ועדיין לראות תור של אנשים עומדים בסופר לזלול איזה עגל רך, אדום אדום, לכבוד החג.
מה נשתנה?
כלום לא השתנה כי תמיד יש למי לבוא בטענות. להעלות תמונה בפייסבוק של חתול שעבר התעללות- הוא ייקבל מיליון תגובות נאצה אבל בית שיקלוט אותו? בשביל זה נצטרך להתחנן ולהעלות את התמונה שלו במשך חודש שלם. 
לכולנו יש כבר 2 כלבים וחמישה חתולים, כולנו עובדים מבוקר עד לילה ולכולנו אין מקום בדירה ואם היתה לנו חצר ואם היתה לנו יותר פרנסה ואם אם והלוואי והלוואי
ושום דבר לא השתנה.
כי כולנו מפחדים משינויים. לכולנו סך הכל די נעים שיש את מי להאשים ואין צורך לאמץ כלב שנמצא כבר 6 שנים בכלוב, כי את שלנו כבר עשינו ולהפסיק לאכול פרה? למה, הרי לא נוכל להפוך את העולם לעולם בלי אוכלי בשר.
שינויי קטן. אולי נוכל לשאול מה נשתנה הלילה הזה- בקטנה?
לא נאכל בשר פעם בשבוע…? נעקר חתולה אחת מהשכונה שלנו? נאמץ כלב זקן בנוסף לגור שקנינו? נוותר על הביצה בסנדביץ אבוקדו שלנו? 
אני ואתה נשנה את העולם…כי אם כל אחד מאתנו יכיר באמת את בעלי החיים שחיים כאן אתנו, יכיר דרך הלב, הם יפסיקו להיות מוצר בדרך לצלחת שלנו, מוצר שרכשנו לילד לשחק, מוצר שהזדקן ואפשר לזרוק אותו עם הספה הישנה, מוצר.
רק אז- משהו ישתנה.
תחליטו שאתם עושים את השינויי- אתם מביאים הביתה כלב נכה, אתם מביאים הביתה חתול זקן, אתם שמים מים לחתול ברחוב, אתם מדלגים בארוחת הערב על המנה הבשרית- השינויי שאתם תעשו ידביק גם את הסובבים אתכם והכי חשוב- כמה אהבה זה יכניס לחייכם!