עלייה חדה במקרי ההתעללות בבעלי חיים

 ‏8 אפריל 2013

לכבוד

מר בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל

עו"ד יהודה ויינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה

עו"ד משה לדור, פרקליט המדינה

שרי ממשלת ישראל

חברי הכנסת ה-19

מכובדיי,

דרישה להחמרת הענישה לעבריינים שהורשעו בפגיעה בבעלי חיים

אני פונה אליכם מתוך יאוש כמעט מוחלט. יום השואה, אשר צוין היום ברחבי הארץ, הינו, כמדי שנה, יום קשה וכואב מבחינתי באופן אישי ובאופן משפחתי. אך השנה הוא קשה מבחינתי במיוחד. אני עדה בתקופה האחרונה לעלייה תלולה בכמות מקרי ההתעללות בקשישים, בהם ניצולי שואה. כתבתו המטלטלת והכואבת של אילן לוקאץ' ששודרה באולפן שישי בערוץ 2 (ב-5/4/2013) גרמה לי לכאב, תסכול ובעיקר בושה רבה.  איני מצליחה להבין היכן נרדמנו בשמירה? כיצד הפכו בני הנוער לאויב של קשישים וניצולי שואה חסרי ישע? מתי נהיינו חברה כל כך אלימה, אכזרית, ביריונית ונטולת חמלה? 

הכתבה הזו הדירה שינה מעיניי . בעיקר בשל התסכול לנוכח רמת הענישה שמערכת המשפט מוצאת לנכון לתת. מדוע עבריינים שהיכו קשיש ניצול שואה עד אובדן הכרה מקבלים עבודות שירות?!

איני יכולה שלא לעשות את הקישור המתבקש מבחינתי למצב האלימות הגואה והאכזרית כנגד אוכלוסיה חסרת ישע נוספת- בעלי החיים. הרי אותם עבריינים שהיום תלו חתול בעודו בחיים, שרפו חתול אחר, זרקו כלב מהקומה הרביעית, גררו כלב קשור למכונית נוסעת עד שמת, הרי אלו אותם אנשים שמחר ירביצו לקשיש, יאנסו קשישה וישחיתו פניו של קשיש אחר.

לאור תפקידי ב 27 השנים האחרונות כדוברת עמותת 'תנו לחיות לחיות', התחושות הקשות שהעלתה בי הכתבה היו כל כך מוכרות וכואבות לי. 

ואולי כאן המקום להסביר – אני חיה ונושמת את העמותה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. כן. גם דיווח שמגיע באמצע הלילה על כלב שנשרף או חתול שנדקר יזכה למענה בו ברגע., לא עוברות שעות ספורות, ללא קבלת קריאות על מקרי התעללות קשים. אנו לא דוחים שום קריאת מצוקה באף שעה. המרפאות, הכלביות ותחנות ההסגר קורסים תחת העומס.

השבוע נחשף מקרה מחריד של התעללות. אדם שמאס בכלבו החליט לקשור אותו בחבל לרכבו ופשוט לפתוח בנסיעה תוך כדי שהכלב נגרר על הקרקע ונפצע אנושות. גופו לא שרד והוא מת אצל הווטרינר. אני סקרנית לדעת מה יעשו לעבריין. תיקון. איני סקרנית. די ידוע מראש שעבודות שירות יסגרו את העניין.

כידוע, לפי חוק צער בעלי חיים, העונש על התעללות בבעלי חיים הינו עד 3 שנות מאסר.  אולם לצערי הרב, תיקים רבים וקשים מאוד של התעללות בבע"ח נסגרים באופן מקומם ביותר לעיתים מחוסר עניין לציבור. אז הציבור מתעניין! לציבור נמאס לראות את מערכת המשפט בארץ מתכופפת שוב ושוב מול הבריונות ומשחררת פעם אחר פעם את הפושעים לחופשי.

אני מבקשת מכם, מכובדי,  להישיר מבט על המצב העגום אליו הגיעה החברה שלנו. שאלו את עצמכם – מה קרה לנו? איך הידרדרנו כך?

אני פונה אליכם בקריאה נרגשת לפעול במהרה בשני מישורים עיקריים:

1.       מישור מיידי רגולטורי:

א. הגברת האכיפה והפיקוח. הגדלת כמות השוטרים, הוספת יחידות סיור שיסתובבו ויפקחו על המתרחש. כוחות סיור שיסתובבו ברחובות יוכלו למנוע את מקרה הרצח או ההתעללות הבא. בקשישים. בבעלי חיים. בנוסף, בעצם הימצאותם של כוחות משטרה ברחובות, תוענק תחושת ביטחון לתושבי ישראל, בפרט לאוכלוסיה החלשה וחסרת הישע. כשאני נזכרת במהפך למיגור הפשיעה שעשה בשנות ה-90 ג'וליאני בעיר ניו יורק אני מתמלאת קינאה.

ב. החמרת הענישה. מספיק עם הבדיחה של עבודות שירות. רק כליאה. החוק כבר מאפשר זאת. למה לא השופטים?

ג. העברת סמכויות חוק צער בעלי חיים ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה (הצעת חוק כבר הוגשה). משרד החקלאות כידוע מצוי בניגוד עניינים הזועק לשמיים, ותמיד יעדיף את האינטרסים של החקלאים על פני טובת בעלי החיים אשר אינם יכולים להשמיע את קולם.

ד. הקצאת תקציב הולם לעמותות. העמותות הפועלות בארץ מתבססות בעיקר על מתנדבים ועל עובדים בשכר צנוע. כל יום מועברים בעלי חיים נטושים, פצועים, חולים ועוד למרפאות של העמותות שם מתבצעים בהם ניתוחים שונים, שלאחריהם הם נשארים לפעמים לאשפוז במרפאות. כמות הכלבים והחתולים הזוכים לאימוץ קטנה לעומת הרבים השוהים כבר שנים. המרפאות והכלביות קורסות תחת עומס העבודה והעול הכספי. התרומות המגויסות אינן מספיקות.  עם הכסף ניתן יהיה לכסות עלויות עיקורים, סירוסים, ניתוחים שונים, ימי אשפוז, כלובים חדשים, תרופות, מזון, ציוד רפואי ועוד.

 2. מישור ארוך טווח – מערכת החינוך:

א.      שילוב הסברה מערכתית ומעמיקה בתכנית הלימודים לאורך כל 12 שנות הלימוד. שילוב כמקצוע בתכנית הלימודים (כמו שיש שיעור טבע או של"ח, כך יהיה שיעור בע"ח). אין כמו הקניית אהבה לבע"ח בגיל צעיר. אני מאמינה כי החברה נחלקת לשניים- אלו שאוהבים חיות, ואלו שאינם מכירים חיות.

ב.       עידוד התנדבות. בתיכון – למשל עזרה בכלביות במסגרת מחויבות אישית. אחרי הצבא- עבודה נדרשת (כמו שעבודה בתחנת דלק מוגדרת כעבודה מועדפת ומאפשרת קבלת מענק) בכוחות סיור, כלביות, תחנות הסגר עירוניות ועוד. באוניברסיטה- תכנית פר"ח (כמו שיש במסגרת פר"ח סיוע לתלמיד מתקשה, או עזרה לקשיש, כך גם תחשב העזרה בעמותות בע"ח השונות).

ג.        קמפיין ממשלתי. חינוך והסברה חברתית כקמפיין לאומי נגד אלימות. אחד הקמפיינים המוצלחים ביותר שנעשו במדינה הינו זה משנות ה-70 הקורא לא לקטוף את פרחי הבר. אם ניתן היה לחנך את ציבור שלם (ע"י גננות, מורים, אנשי שמירת טבע, אנשי פרסום ועוד) לשמור על פרחי הבר, על אחת כמה וכמה אפשר יהיה לחנכו לשמור על בעלי החיים. קמפיין נגד אלימות נכון לנו כחברה בכל התחומים, כפי שאנו עדים מהאלימות ההולכת וגואה ברחובות.

מקווה מאוד לשיתוף פעולה מצדכם. בכבוד רב ובברכה,

אתי אלטמן – דוברת

ממייסדי עמותת תנו לחיות לחיות

משרד: 03-6241776 שלוחה  6

מתוך מצע מפלגת 'יש עתיד' בראשות יאיר לפיד:

באנו לשנות את איכות הסביבה – בעלי חיים ומגוון ביולוגי:

אין איכות חיים שלמה ללא שמירה על בעלי החיים בכלל, וחיות המחמד בפרט. בעלי החיים משפיעים על הבריאות הפיזית והנפשית של בני האדם בכלל ושל ילדים בפרט. בעלי החיים מעניקים אהבה ללא תנאי, מהווים חבר למשחק מפתחים רגש אחריות ואף תורמים להפחתת לחץ הדם ורגשות חרדה. מחובתנו לשמור עליהם, להעניק להם מחסה, מזון ומרפא.

על מנת לשמור על בעלי החיים מפלגת "יש עתיד" תפעל:

למניעת המתות של חיות בריאות על ידי הקמת בתי מחסה לחיות וקידום ימי אימוץ.

להרחבת העיקורים של השירותים הווטרינריים ברשויות המקומיות כדי למנוע התרבות המונית

המביאה למחסור במזון, הזנחה ומוות.

למיקום פינות האכלה מסודרות בערים.

לעידוד ילדים להתנדב בבתי מחסה לחיות.

לאסור שימוש בחיות לצורכי מחקר קוסמטי וקרקס.

ללימוד ולשמירת המגוון הביולוגי העשיר של ישראל, דרך החברה להגנת הטבע, קק"ל, ובאמצעות פעילות חינוכית במגוון ארגונים ממשלתיים וארגוני החברה האזרחית.

מתוך מצע מפלגת 'התנועה' בראשות ציפי לבני:

בעלי-חיים:

העברת סמכויות חוק צער בעלי חיים למשרד הגנת הסביבה – הסמכויות מצויות היום בסמכות משרד החקלאות, המצוי בניגוד אינטרסים, ולעתים נאלץ לייצג אינטרסים סותרים בין אלו של החקלאים ואלו הכרוכים בהגנה על בעלי החיים. הקמת רשות לטיפול בבעלי-חיים בתוך המשרד להגנת הסביבה והגברת האכיפה של חוק צער בעלי-חיים.