06/02/2013

תגיות:
,,,,,,,

 
היום, בדיוק שנה אחרי, פוסט שבת מיוחד שיגרום לכולכם לבכות מאושר, פוסט שבת שמוקדש למשפחה שכבר הוקדשו לה כל כך הרבה תודות אבל הן פשוט לא יכולות להפסיק ולעשות מצוות- דליה והבנות.
אז נעשה קצת סדר- כמדי שבת, פוסט שבת שמוקדש למישהו שעושה משהו למען בעלי החיים. והשבת, פוסט שבת שמוקדש לדליה אחת נדירה, יעלי אחת מתוקה ונועה אחת כובשת- הלוא הן דליה והבנות. 
את דליה והבנות הכרנו ביום שהגיעו לאמץ את חמודי- אותו כלבון שנמצא בין חיים למוות, אוזניו גזורות והוא עור ועצמות. הבנות אימצו את הכלבון והפכו אותו לש’יח עולמי, שפשוט אין דברים כאלה.
בין לבין, הבנות לא מפסיקות להגיע לעזור לנו בימי אימוץ, להתנדב בכלבייה, להיות אומנה ובקיצור- להיות חלק שלם מאתנו במלוא מובן המילה.
בביתן שוכן אדון חתול אחד, כלבון מבוגר אחד וכמובן חמודי אחד. אבל הלב של הבנות לא יכל לשקוט לכשפגשו את שיפרה שלנו, הכלבה הנכה, זוגתו של בן בן הנכה, שניהם מחכים אצלנו כבר שנה.
ידענו שיהיה לנו קשה למצוא בית לשניים האלה. אנשים בקושי מאמצים כלב בלי עין-אז איך יאמצו כלב בלי רגליים..? אבל כנראה, כנראה שכשמצילים חיים, שלא מוותרים, שמאמינים שיגיע סוף טוב- המלאכים (ובמקרה זה – המלאכיות של דליה) מגיעים!
לאמץ את שיפרה זה אומר לסחוב אותה על הידיים (מקומה רביעית) כדי לרדת איתה החוצה. זה אומר לחתל אותה ולנקות את הצרכים שבורחים לפעמים (כי היא משותקת בפלג גופה התחתון ולא שולטת עליהם) זה אומר להעצר כל חצי דקה ברחוב לתגובות האנשים, זה אומר לארגן את הבית שתוכל להתנייד בקלות, לעשות הרבה כביסות של פיקשושי צרכים ולהרים ולהוריד בלי סוף כדי להתגבר על מכשולים. 
רשימה קטנה של המשמעות לאמץ כלבה נכה- ולחשוב שיש אנשים שמוותרים על הכלב שלהם כי הוא ליכלך את הספה…………
כן, קשה למצוא את המילים להגדיר את האמא המופלאה הזו שחינכה את שתי הבנות האלה לכל כך הרבה אהבה וחמלה. קשה להגדיר במילים את המעשים של המשפחה הזו שבאמת, עושה כל כך הרבה בשביל בעלי החיים שזה פשוט לא נתפס.
מהכרות עם השלישייה היפהפיה הזו, אני יכולה לומר רק דבר אחד- אהבה מנצחת הכל. כשהלב שלהן נתפס הן פשוט לא יכולות לשחרר ונותנות את כל מה שיש באהבה עצומה.
ולכן, אני רק יכולה לאחל לבנות המופלאות האלה שבאמת כל חייהן יהיו מוקפות באהבה עצומה שתעטוף ותשמור עליהן מכל משמר- כי כל כך כל כך מגיע להן!
יש הרבה מה ללמוד מהמשפחה הזו ואני אשתף אתכם במשפט אחד שדליה אמרה לי היום על אימוץ הכלב הראשון שלהם: "הוא שינה את פני המשפחה שלנו כל כך לטובה שאנחנו כל החיים לא נשכח לו את זה ונודה לו על זה". וכנראה שזה הסוד…אנחנו תמיד קוראים לכם לבוא להציל אותם- אבל האמת היא שאימוץ כלב כל כך מציל אותנו, שמי שלא אימץ, עם כל המהמורות שבדרך, מי שלא חווה מערכת יחסים (עם עליות ומורדות כמו כל מערכת יחסים)- מפספס אהבה כל כך חזקה שאין שנייה לה.
לכל הדואגים לבן בן, גם הוא מצא בית חם ומבטיח לצאת בקרוב בהודעה לתקשורת ואולי אפילו עם כמה מסרים לאומה על להיות כלבון על כיסא גלגלים בעיר הגדולה. מבטיחים לעדכן בקרוב.
שתהיה שבת שלום והלוואי והשבת הזו תבואו לאמץ בשבילכם (!) אהבה.