06/02/2013

תגיות:
,,,,,

 

פרק ראשון- על כלבים וחתולים
היי, זה אני בן בן, החבר שלכם שמתגלגל על כיסא הגלגלים שתרמתם עבורי ורציתי לספר לכם, דווקא היום, עם השביזות של יום ראשון שאני סוף סוף בבית.
הכל התחיל כשאמא שלי ראתה אותי אחרי התאונה. היא הסתכלה לי בעינים החמודות שלי ופשוט התאהבה. היא כל הזמן עקבה אחרי מה שקורה איתי. היא שמעה את הוטרינרים אומרים שצריך להרדים אותי ושמעה גם את המנכל"ית יעל ארקין ואת הוטרינרית האהובה עליי בכל העולם, שרון מעוז, לא מוכנות בשום פנים ואופן לוותר עליי. אז במשך הרבה זמן לא ידעו כל כך מה לעשות עם הרגליים המשותקות שלי ואמא שלי ביקרה אותי מדי פעם ואני דאגתי לגרום לה להתאהב בי עוד קצת ועוד קצת…
ואז הגיעה שיפרה. והאמת היא שאני התאהבתי בה עד מעל הראש וכבר שכחתי מאמא שלי וכל הסיפור בינינו…שיפרה היתה בשבילי אם ואחות וחברה ואהובה ומה לא. היינו צוות לעניין שאף אחד לא יכול עלינו והיה ברור שאסור להפריד בינינו כי ביחד אנחנו הכי מאושרים בעולם. ואז שיפרה קיבלה מכה בזנב והלכה למרפאה והופ- מצאה את דליה והבנות. אמא שלי מיד הודיעה: להביא את בן בן אליי!
אמא שלי עובדת בעמותה. הלב שלה נשבר כל פעם מחדש כי היא רוצה לקחת את כולם אליה. בעיקר את הזקנים, אלו בלי העין/רגל- אלו שאף אחד לא רוצה- אמא שלי הכי רוצה. כי היא מסתכלת להם בנשמה ולא מבינה איך אחרים לא רואים את הנשמה שהיא רואה.
לאמא שלי, ועכשיו גם לי, יש כלבונת בת 13 שכל השנים חיה לבד ואמא פחדה שהיא תאכל את מי שיגיע. הכלבה הזו חברה רק של חתולים. אז היא המלכה בבית ומסביבה יש מלא חתולים.
כשבאתי הביתה היא באמת נבחה עליי מלא וחשפה שיניים זקנות ומפחידות. אמא אמרה לה בטון כועס שזה לא יפה וכשהיא הפסיקה היא פינקה אותה מלא. החתולים ברחו מהבית ביום שהגעתי. אבל אמא לא נלחצה ואמרה לי שהם יחזרו כשירגישו איתי יותר בנח. אז באמת לאט לאט כל אחד מהם מגיע לבדוק אותי וכשאני רוצה לקפוץ עליהם אמא אומרת לי בטון כועס "אסור" וגיליתי שכשאני מתנהג איתם יפה אמא נותנת לי הפתעה וזה הכי שווה.
בגלל שאמא לקחה אותי אני לא מפסיק לחבק אותה מתי שרק אפשר- בלילה אני מחבק אותה ובטעות כבר הכנסתי לה ציפורן לעין והיא הסתובבה עם בוקס, כשהיא יושבת על השטיח עם הלפטופ ואני על הספה אני עושה לה מסאג’ בכתפיים וכשהיא יושבת על הכיסא אני מחבק לה את כפות הרגליים. בלילות הראשונים דאגתי להעיר אותה פעם בשעה עם ליקוקים לפנים שתדע שאני ממש אוהב אותה ושמח שהיא אמא שלי עכשיו. אמא היתה מאוד עייפה ואמרה שככה זה שמאוהבים.
יש לנו עוד מלא דברים לספר לכם וחוויות לשתף אבל נשמור לפעם הבא..ביינתים חשוב לי שתדעו שאמא שלי היא לא כזו מיוחדת-היא פשוט נורא אוהבת אותי ולא יכלה לוותר עליי. והחתולים, והכלבה הזקנה וכל מה שמנע ממנה להביא עוד כלב הביתה- היא גילתה עכשיו שאפשר בסבלנות ואהבה להסתדר כולם עם כולם ואני אומר שאולי אפילו בקרוב אני יעלה לכם תמונה שלי עם איזה חתול או זקנה…
אז ביינתים תזכרו שתמיד אפשר לצרף עוד חבר שנורא נורא צריך (כמוני) שתפתחו עבורו את הבית והלב.
שלכם, 
בן בן