06/12/2012

תגיות:
,,,,

בעקבות תחקיר של עמותת אנונימוס ששודר בתכנית כולבוטק- כולנו מפסיקים לקחת חלק בקניית מוצרי החברה ולא משלמים משכורות לסדיסטים! הצטרפו אלינו!

 7 בדצמבר, 2012

 

לכבוד

ד"ר נדב גלאון

מנהל השירותים הווטרינרים

באמצעות דואר אלקטרוני

 

ד"ר גלאון הנכבד,

 

הנדון: הפסקת פעולתו של בית המטבחיים "בקר תנובה"

 

1.         נבקשך להורות לאלתר על הפסקה מיידית של פעולתו של בית-המטבחיים "בקר תנובה" ליד בית-שאן, ועל השעיית כל היתר למשלוח בעלי-חיים לשחיטה במקום.

זאת לכל הפחות עד לסיום כל הבדיקות שיידרשו בעקבות חשיפת התעללות שיטתית בבעלי-חיים במקום, כפי שנחשף הלילה בתוכנית כלבוטק, ויישום כל הלקחים.

2.         עוד נבקשך, בהמשך לבדיקות שתבצע:

א.      לבטל את ההסמכה של הווטרינרים של בית-המטבחיים לשמש כאחראים לביצוע פיקוח וטרינרי בבית מטבחיים לפי תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), תשכ"ד-1964 (להלן: תקנות השחיטה);

ב.      ליתן הוראות לפי תקנה 7 לתקנות השחיטה, בנוגע למבנה הפיסי של בית-המטבחיים;

ג.        ליתן הוראות לפי תקנה 13(ב) לתקנות השחיטה, בנוגע לשינוי בעובדי בית-המטבחיים, בדגש על שדרת הניהול של בית-המטבחיים.

מבוא

3.         במהלך החודשים ספטמבר ואוקטובר השנה התקיימה בבית-המטבחיים "בקר תנובה" בבית-שאן חקירה סמויה.

החקירה העלתה התעללות קשה, שיטתית וגלויה בבעלי-חיים, תוך הפרה של תקנה 44 לתקנות השחיטה, של חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים), התשנ"ד-1994, (להלן: חוק צער בעלי-חיים), של תקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (הובלת בהמות), התשס"ו-2006, (להלן: תקנות ההובלה) ושל הסטנדרטים הבינלאומיים המוסכמים, שעוגנו בקווים המנחים של ארגון בריאות בעלי-החיים הבינלאומי (OIE – Terrestrial Animal Health Code, chapter 7.5 Slaughter Of Animals) (להלן: התקן הבינלאומי).

לעניין התקן הבינלאומי ראוי לציין, כי בראש הוועדה שניסחה אותו עמד מנהל השירותים הווטרינרים בעבר, ד"ר ארנון שמשוני.

ההתעללות נעשתה לכל הפחות תוך עצימת עיניים וכשל ניהולי של הדרג המנהל של המקום, ולפחות בחלקה הגדול בהנחיה מפורשת מלמעלה.

חלק מההתעללות נובע ממבנה לקוי של בית המטבחיים – אף זאת בחריגה מהסטנדרטים הבינלאומיים.

4.         חומרים מהחקירה הועברו לחוות-דעתה של מומחית מטעם ה-Royal Society for the Protection of Animals באוסטרליה, ד"ר בידה ג’ונס, שחיוותה את דעתה שהם מגלים הפרות שיטתיות של התקן הבינלאומי, כמו גם של החקיקה האוסטרלית הנוגעת לטיפול בבעלי-חיים שיוצאו מאוסטרליה.

חוות-דעתה של ד"ר ג’ונס, ומכתב של ה-RSPCA לשר החקלאות האוסטרלי מצ"ב כנספח א.

5.         בתכתובת עמנו העריכה ד"ר ג’ונס, שלו היה מדובר בבית מטבחיים באוסטרליה, הוא היה נסגר לאלתר.

6.         אני מצרף קובץ ווידיאו ובו עיקרי הממצאים. נוכל לספק חומרים נוספים ככל שיידרש.

7.         הדברים שתועדו  קשים, חמורים ובוטים. צילומי ההתנהלות היומיומית במקום מזעזעים את המצפון. ההתבוננות בהן טובה מכל נימוק כתוב לבקשותינו שבראש מכתב זה.

למרות זאת, אנסה לתאר במלים את הממצאים ולנמק את הבקשה.

ההתעללות השיטתית בבעלי-החיים

התנאים במכלאות ההמתנה

8.         בזמן ההמתנה, בין פריקתם בבית-המטבחיים לבין הולכתם לשחיטה, מוחזקים בעלי-החיים בתנאי צפיפות קשים ביותר, כשהם עומדים דחוסים זה לזה ללא מרווח כלשהו.

בהתאם לתקן הבינלאומי (סעיף 7.5.3 2(c)) יש לתת לכל בעל-חיים מרחב מספיק להיעמד, להישכב, ולהסתובב.

9.         בעלי-החיים בהמתנה אמורים אמנם לקבל מים, אולם לאור הצפיפות דומה שרובם אינם יכולים להגיע למים.

מדובר בהפרה של התקן הבינלאומי (סעיף 7.5.4(5) ושל תקנה 8(ב) לתקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (הובלת בהמות).

10.     לפי תקנה 34 לתקנות השחיטה, יש להחזיק בעלי-חיים בבית-המטבחיים לצורכי תצפית ובדיקות לפחות למשך 12 שעות. לפי התקן הבינלאומי (סעיף 7.5.4(6)), כאשר מחזיקים את בעלי-החיים בבית-המטבחיים למעלה מ-12 שעות, חובה לתת להם מזון מיד עם הגעתם.

בבקר תנובה אין מאכילים את בעלי-החיים כלל ועיקר, ודאי שלא באופן סטנדרטי. גם אילו היו אבוסי מזון במקום, הצפיפות במכלאות לא היתה מאפשרת לבעלי-החיים להגיע אליהם.

רצפה

11.     על רצפת המכלאות והמעברים להיות מנוקזת היטב ולמנוע החלקה של בעלי-החיים (התקן הבינלאומי, סעיף 5.7.3 3(b)). בפועל ניתן לראות בצילומים שלוליות מים ובעלי-חיים שמחליקים בעת שמעבירים אותם ממקום למקום.

מעברים

12.     כדי לגרום לבעלי-החיים לנוע במעברים בבית-המטבחיים ללא רתיעה, על המעברים להיות ישרים או בעקומה קבועה ולא עם פניות בזוויות ישרות, ודפנותיהם צריכות לחסום את שדה הראיה של בעלי-החיים (התקן הבינלאומי, סעיף 5.7.1 4(c) ו- 5.7.3 2(f), והשווה: תקנה 10(3) לתקנות ההובלה).

ב"בקר תנובה" המעברים "שוברים" שוב ושוב הצידה בזוויות ישרות, ודפנותיהם פתוחות.

שימוש מתמיד ואינטנסיבי בשוקרים חשמליים

13.     החוקר הסמוי קיבל ביומו הראשון, מפי אחראי הבטיחות במפעל, ששילב אותו בעבודה, הסבר איך לגרום לבעלי-החיים לנוע:

"יש לך שוקר, דחוף לו את השוקר לתחת, הוא יזוז. בכל מקרה הוא יזוז".

14.     ללא ספק, זוהי תורת העבודה במקום.

15.     בתמונות שצולמו במקום ניתן לראות שימוש שיטתי, שגרתי ומתמיד בשוקרים חשמליים, שהפועלים מצוידים בהם כאמצעי עיקרי.

השוקרים החשמליים מופעלים כלפי בעלי-חיים כאמצעי ראשון לגרום להם לזוז.

השוקרים מופעלים כלפי בעלי-חיים שאינם יכולים להתקדם, משום שהמעבר לפניהם חסום בידי בעלי-חיים אחרים.

לעתים הפועלים מפעילים את השוקרים עשרות פעמים על בעל-חיים אחד.

הפועלים מפעילים שוקרים חשמליים כלפי כל אבריהם של בעלי-החיים, לרבות הראש והפנים, ולרבות (במקרה אחד מתועד היטב, של עגל שאינו מסוגל לעמוד על רגליו) לאשכים.

נעשה שימוש אינטנסיבי ביותר בשוקרים חשמליים כלפי בעלי-חיים שאינם מסוגלים לעמוד על רגליהם.

16.     לפי התקן הבינלאומי (סעיף 7.5.2 (1)(f)-(e)), שוקרים חשמליים יכולים לשמש רק במקרים קיצוניים ולא כשגרה. אסור לעשות בהם שימוש חוזר על בעל-חיים אם הוא עדיין אינו זז. השימוש מוגבל אך ורק לחלק הגוף האחורי של מעלי גירה גדולים.

17.     השימוש המאסיבי בשוקרים חשמליים נעשה גם במהלך הפריקה ממשאיות, עליה חלה תקנה 9(א)(3) לתקנות ההובלה, שאף היא עוסקת בעניין.

מכות

18.     לא רק מכות חשמל הן שגרה בבקר תנובה. התמונות מראות שגרה של הכאה פיסית באמצעות השוקרים החשמליים, באמצעות צינורות פלסטיק, באמצעות מקלות ובבעיטות ברגליים.

המכות מכוונות לכל חלקי הגוף של העגלים ושל הכבשים, לרבות הראש. העובדים מנחיתים מכות גם על עגלים קורסים ועל בעלי-חיים שאינם יכולים להתקדם משום שהמעבר שלפניהם חסום ע"י בעלי-חיים אחרים.

19.     גם כאן מדובר בהפרה של סעיף 7.5.2 (1)(f)-(e) של התקן הבינלאומי וכשמדובר בפריקה של בעלי-חיים ממשאיות, של תקנה 9 של תקנות ההובלה.

הטיפול בעגלים קורסים

20.     עגלים שאינם מסוגלים להיעמד על רגליהם וללכת "מטופלים" באופן שיטתי באמצעות אלימות ומכות חשמל.

21.     במקרה אחד מתועדות עשרות רבות של מכות חשמל כלפי עגל אחד שמתקשה לעמוד – לרבות  בראשו ובפניו, באוזן וליד העיניים, בצווארו, בגבו, ברגליו, בגבו, באזור פי הטבעת, בבטנו ובאשכיו. המצלמה מתעדת את זעקות הכאב שלו.

22.     בשני מקרים מתועד שימוש אינטנסיבי במכות חשמל ובאלימות כלפי עגלים שקרסו, ואשר מנסים לזחול קדימה תחת השימוש המאסיבי בכאב. כאשר שיטה זו נכשלת, הם נקשרים ברצועה עבה לכלי מכאני, ונגררים על הרצפה עד לנקודה מחוץ למכלאה שם הם נשחטים.

23.     מתועדים חלקית מקרים נוספים של שימוש מאסיבי באלימות ובחשמל כלפי עגלים שקרסו.

24.     התקן הבינלאומי (סעיף 7.5.2 (1)) אוסר על ניסיונות להניע בעלי-חיים בקצב מהיר מקצב התנועה שלהם, על שימוש מהסוג המתועד באלימות ובמכות חשמל. עוד אוסר התקן, באותו סעיף, על גרירתם של בעלי-חיים, כפי שנעשה ב"בקר תנובה" כנוהל רגיל.

גרירה וזריקה של כבשים

25.     שיטת ההנעה של כבשים ב"בקר תנובה" היא ע"י גרירה של הכבש הראשון, כדי שהאחרים ילכו אחריו. הגרירה נעשית על-ידי תפיסת הכבש מאחת מרגליו (קדמית או אחורית), כשלעתים הכבש מצליח להישאר על שלוש רגליו האחרות ולעתים הוא נגרר על הרצפה.

26.     החקירה כוללת שיחה עם אדם ברמת ניהול, המאשר לחוקר הסמוי שהדרך להזיז את הכבשים היא באמצעות הגרירה באחת הרגליים ושימוש בכוח רב יותר.

27.     תועדו גם הטחה של כבשים לרצפה, זריקתם באוויר, תפיסתם מהראש ומהקרניים, והכאה בצינורות פלסטיק ובמקלות בכוח רב.

28.     כל הדברים הללו מהווים עבירה על חוק צער בעלי-חיים, והפרה של התקן הבינלאומי.

מקרי אלימות מיוחדים

29.     אחד העובדים מתועד בסרטים כשהוא עומד על גבם של כבשים, ומכה אותם תוך כדי כך במקל; כשהוא שוכב על גבם של כבשים; כשהוא מחדיר מקל לפי הטבעת של עגל וכשהוא מכה עגל אחר באגרופים.

30.     החוקר מעיד על מקרה בו היה עד לכיבוי סיגריה על גופו של עגל ועל מקרה בו היה עד להחדרת אצבע לערובת העין של עגל.

31.     כל המקרים הללו התרחשו בגלוי, לעיני כול. ריבוי המקרים ופומביותם מלמדים שמדובר בנורמה, שהעובדים ידעו שתואמת את ציפיות ההנהלה מהם.

אופן הריסון לשחיטה

32.     אופן הריסון של בעלי-החיים לשחיטה, והטיפול שלהם בזמן שהם מרוסנים, מחריף את הסבל שלהם במהלך השחיטה.

33.     בעניין זה מצביעה ד"ר ג’ונס, בחוות-דעתה על הסבל המיוחד הכרוך לבקר בתוף ההיפוך – כפי שהוכח בספרות המקצועית וכפי שניכר מתגובות הגעיה שלהם. עוד היא מצביעה על הכיוון השיטתי של מים בלחץ גבוה לעבר הראש והצוואר של העגלים בהיותם במתקן הריסון. ביחס לאופן הריסון של הכבשים היא מציינת שהטיפול בכבשים גס ושהמתקן לא עוצב כראוי. גם ביחס לכבשים היא מזכירה את הסבל הנוסף והמיותר הכרוך בהזרמת מים בלחץ גבוה על הכבש לפני השחיטה.

34.     כפי שמציינת ד"ר ג’ונס, הטיפול בבעלי-החיים בשלב זה אינו תואם את התקן הבינלאומי.

35.     הטיפול בבעלי-החיים בשלב זה הוא גם הפרה של תקנה 44 לתקנות השחיטה, המורה:

מניעת צער בעלי-חיים

אדם העוסק בכפיתת בהמה, הפלתה ושחיטתה ישתמש במכשירים וינקוט בשיטות שיקטינו צער וכאב מהבהמה.

הטיפול בבעלי-החיים לאחר השחיטה

36.     לאחר ביצוע החתך ניתן לראות בצילומים אנשים שנוגעים באזור הפצע של בעל-החיים, זריקה של כבשים מנקודת השחיטה למשטח אחר (במקרה אחד לפחות, כבש נופל לרצפה) ותליה של בעלי-החיים באוויר.

כל הפעולות הללו נעשות מבלי שנעשית בדיקה לאבדן הכרה של בעלי-החיים, ולעתים כאשר ישנם סימנים שבעל-החיים עודו בהכרה (הרמה של הראש) ו/או כשמשך הזמן שחלף מהחיתוך קצר משלושים שניות.

לפי התקן הבינלאומי (סעיף 7.5.9) אין לבצע בבעל-חיים פרוצדורה נוספת לפני שהסתיים הדימום (30 שניות ביונקים, לפי התקן).

אין צורך להרחיב לגבי החומרה שבמגע מכאיב, שלא לומר תלייה, של בעל-חיים שעודנו בהכרה – ובבקר בעלי-החיים עשויים להיות בהכרה גם למעלה משתי דקות לאחר חיתוך הגרון.

לכן, ישנה חומרה מיוחדת בטיפול המהיר בבעל-החיים, מבלי שנעשית בדיקה כלשהי לוודא שכבר איבד את ההכרה (כגון בדיקת רפלקס העפעף, שנחשבת אינדיק טורית לעניין זה).

מדובר בהפרה הן של חוק צער בעלי-חיים והן של תקנה 44 לתקנות השחיטה.

היעדר הכשרה לעובדים, היעדר נהלים וכשלים ניהוליים

37.     העובדים שביצעו את החקירה הסמויה לא קיבלו הכשרה כלשהי לתפקידיהם במה שנוגע ליחס לבעלי-החיים.

38.     כאשר החוקר הסמוי שאל את מנהל המפעל לגבי העובדה שהוא לא קיבל הכשרה, נאמר לו "אם לא הדריכו אותך, כנראה אף אחד לא נדרש לזה". לגבי הדרכות שכן נעשות לאנשים במפעל הוא אמר "אנחנו מחתימים אותם שקראו והבינו".

39.     לאחר שהחוקר הסמוי מסר למנהל מידע על דברים שמהווים הפרות ברורות של החוק אמר המנהל "אם לא עדכנו אותך ולא הדריכו אותך על משהו ספציפי, תשאיר את המצב כמו שהוא כרגע".

40.     כשהתקבל החוקר הסמוי לעבודה הוא הונחה לעשות שימוש שגרתי בשוקר החשמלי. בהזדמנות אחרת הנחה אותו אדם בעמדת ניהול איך לתפוס עגל מחור העין שלו כדרך לרסנו.

41.     לא כל שכן, שלא מיושמים במפעל נהלים מסודרים ומערכים לניטור והפקת לקחים כנדרש בתקן הבינלאומי.

סיכום

42.     מהחומרים של התחקיר עולה, כי בית המטבחיים "בקר תנובה" הינו זירה להתעללות קשה ושיטתית בבעלי-חיים, שנעשית בגלוי וכדרך שגרה.

43.     חלק מההתעללות קשור באופן ישיר למבנה של המקום: גודל אזורי ההמתנה, מבנה הרצפה, מבנה המעברים, מבנה רמפת הכניסה לאזור השחיטה ועוד. הבעיות במבנה מביאות לצפיפות בלתי-נסבלת באזורי ההמתנה, ולהתנגדות של בעלי-החיים לנוע במעברים, התנגדות שמגבירה את האלימות של צוות העובד