כתב תביעה נגד נוטש בוקסרית חולה

 כתב תביעה בסדר דין מהיר

רקע עובדתי

1.      התובעת הינה עמותה ללא כוונת רווח, שמטרותיה וייעודה טיפול והצלה של בעלי חיים בישראל. העמותה רשומה מזה 19 שנים, והיא בעלת ניסיון רב בטיפול, שיקום ומציאת בית חם לבעלי חיים.

2.      התובעת הנה "ארגון בעלי חיים" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) התשנ"ד-1994 (להלן: "החוק"),  ומכוח זאת היא  פועלת כקולם וכנציגתם של בעלי-חיים.

מצ"ב תצהיר מנכ"לית העמותה  וסימונו נספח א' .

מצ"ב   העתק אישור המשרד לאיכות הסביבה  וסימונו נספח ב'.

3.      הנתבע, הינו בעל כלבה מסוג בוקסר בעלת שבב  אשר שהתה  בחזקתו במשך מספר שנים .

4.      ביום ה -26.11.11 הגיע הנתבע לכלביית התובעת ברמלה עם כלבתו ו-3 גורים בקרטון ועוד גור בבטנה אשר היו במצב בריאותי לקוי  וקשה ביותר.

5.      עם הגעת הכלבה למרפאת התובעת ומתוך חשד ל"דיסטוקיה" רחם קרוע וגור חופשי בחלל הרחם ובשל מורכבות המקרה ומחסור באמצעים במרפאה של התובעת, נאמר לנתבע על ידי וטרינרית מטעם התובעת להפנות את הכלבה לבית החולים הוטרינרי הסמוך שבבית דגן, להמשך טיפול.

6.      הנתבע לקח את הכלבה  לבית החולים להמשך טיפול והשאיר את הגורים אצל התובעת, תוך שהוא מתחייב לחזור לפני סגירת הכלבייה ולקחת את הגורים .

7.      מאוחר יותר לבאותו יום חזר הנתבע עם כלבתו אל כלביית התובעת והסביר שאין ביכולתו לשלם את סכום הכסף אשר דרשו ממנו בבית החולים עבור הטיפול בכלבה.

8.      בשל מורכבות המקרה, הודיעה וטרינרית אשר עובדת בשירות התובעת לנתבע  כי אין באפשרותה לתת לכלבה בכלביה את הטיפול הדחוף הנדרש לה, ועל כן המליצה לנתבע שתנסה לייצב את מצב הכלבה עד כמה שאפשר ושהנתבע ייקח אותה שעה לאחר מכן, למרפאה מצוידת שעובדת עם התובעת על מנת לקבל הצעת מחיר אחרת לטיפול בכלבה.

9.      הנתבע הסכים לכך וביקש עזרה להביא את הכלבה ממכוניתו למרפאתה של התובעת. 

10.  ברגע שהוטרינרית מטעם התובעת החלה לטפל ולייצב את מצבה של הכלבה, נעלם הנתבע מהכלבייה ללא כל הודעה ונטש במקום את הכלבה ואת הגורים, כשהוא מותיר את הכלבה במצב קשה ביותר, ותוך כדי שהצוות הרפואי בכלביית התובעת מנסה לייצב את מצבה ולהציל את חייה.

11.  התובעת הייתה צריכה לפעול בעצמה על מנת להציל את הכלבה ולהאבק על חייה, ועל כן העבירה אותה לטיפול ווטרינרי דחוף אצל ווטרינר חיצוני אשר עובד עם התובעת 

12.  על הווטרינר היה באופן בהול להזמין  לכלבה עירוי של שתי מנות דם בסך כולל של 1,418 ₪.

                            מצ"ב קבלה בגין מנות עירוי הדם- וסימונה ג'.

13.  כמו כן, היה על הווטרינר לבצע מספר ניתוחים כירורגיים ולאשפזה למספר ימים , וזאת בכדי להציל את חיי הכלבה. סך הטיפול הכולל הסתכם לכדי 6,641 ₪. 

                      מצ"ב דוח רפואי בגין הטיפולים- וסימונו ד'.                                          

14.  אשר על כן ועל פי הפירוט לעיל, עלות הטיפול בכלבה של הנתבע הינו בסך כולל של 8,059 ₪ לא כולל הפרשי ריבית והצמדה.

15.  לאחר נטישת הכלבה וגוריה הנתבע לא יצר כל קשר עם התובעת על מנת לברר מה עלה בגורלה של הכלבה ו/או איזה טיפולים וטרינרים היא קיבלה.

16.  ביום 27.12.11 יצרה קשר התובעת עם הנתבע וערכה עימו שיחה טלפונית בה סירב הנתבע לשאת בהוצאות הטיפול הווטרינרי של כלבתו  (העתק מקורי של שיחה בין הצדדים יוגש לבית המשפט ככל שתידרש לכך התובעת)

                       מצ"ב תמלול השיחה בין המוקד הטלפוני לנתבע- וסימונו ה'.

17.  הנתבע, בשיחותיו עם מוקד החילוץ וההצלה  של עמותת "תנו לחיות לחיות" לא הכחיש כי הכלבה בבעלותו מזה מספר שנים ואף בעבר זיווג אותה וילדה לו מספר פעמים גורים.

18.  הנתבע לכאורה סחר בגורים לשם הפקת רווחים, וכעת, משבהריונה האחרון נזקקה הכלבה לטיפול, והנתבע הבין שאינו יכול לשאת פרי ממוני מגוריה חרף לנהוג כמצופה ממנו ולספק לה טיפול רפואי, נטש הנתבע את כלבתו בכלביית העמותה.

19.  ביום 28.12.11 נשלח מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים לנתבע אולם גם לאחר קבלת המכתב הביע הנתבע התנגדות לשאת בהוצאות הטיפול בכלבה.

                     מצ"ב מכתב התראה ואישור מסירה  – וסימונו ו'.

20.  כיום חיי הכלבה ניצלו היא שוקמה ונמצאת בבית מאמץ אשר דואג לבריאותה.

הדין

21.  הנתבע הפר את סעיף 2(א) לחוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים), תשנ"ד-1994, וכן את תקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים), תשס"ט-2009. בייחוד תפנה התובעת לתקנה 7 בדבר החובה לתת טיפול רפואי.

7(א) מחזיק בעל חיים חולה או סובל, יספק לו, בתוך זמן סביר, טיפול הולם לשם ריפויו או לשם הקלת סבלו.

22.  התובעת פועלת ומקבלת את סמכותה לתבוע על פי הקבוע בסעיף 11(ב) לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי-חיים), תשנ"ד-1994.

"11(ב) תאגיד הפועל שלא למטרות רווח שבין מטרותיו איסוף בעלי חיים וטיפול בהם, רשות מקומית או רופא וטרינר, כהגדרתו בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991, שהחזיקו בבעל חיים שננטש, רשאים להיפרע מהבעלים או מהמחזיק את הוצאות החזקתו, לתקופה שלא תעלה על 60 ימים"

23.  ההוצאות, שהוציאה התובעת לטיפול בכלבתו של הנתבע, הן הוצאות שהנתבע היה צריך להוציא, לפי החוק והתקנות, כחלק מהחובות החלות על הבעלים של בעל-חיים. הנתבע קיבל מהתובעת שירות זה, שלא על-פי זכות שבדין, וחייב להשיב לתובעת את שוויו. (ר' חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979).

24.  זאת ועוד: ההוצאות שהוציאה התובעת לטיפול בכלבה הן תוצאה ישירה של רשלנותו של הנתבע ומחדלו מלטפל בכלבה, ושל  הפרת החובות החקוקות (שפורטו לעיל) מצד הנתבע במה שנוגע לטיפול בכלב.

25.  התובעת תטען  שכל אדם בר דעת ולבטח התובעת, שהינה עמותה  שיעודה    הוא לדאוג לבעלי חיים ולהצילם, היו נוהגים כפי שנהגה התובעת בהענקת סיוע רפואי מיידי לכלבה, סיוע שגאל אותה מסבל חריף ומתמשך ואשר בסופו של דבר הציל את חייה.

26.  לבית המשפט הנכבד הסמכות המקומית והעניינית לדון בתובענה זו.

27.  אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד להזמין את הנתבע לדין, ולחייבו לשלם לתובעת את סכום התביעה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשתה ועד התשלום המלא בפועל וכן לחייבו בתשלום הוצאות משפט בתוספת מע"מ כדין.

         _________________

   גיא נוסן, עו"ד

    ב"כ התובעת 

בעקבות התנצלותו של בעל הכלבה הנטושה ובשל מצבו הכלכלי ומחתלם של ילדיו,

 הגיעה המחלקה המשפטית של העמותה לפנים משורת הדין ולצרכי משא ומתן להסדר פשרה בסך של 2,800 ₪ אשר יישא הנתבע בתשלום הטיפול הוטרינארי בכלבה